בבא מציעא פרק ב משנה ב
מציאות שהמוצא חייב להכריז עליהן
| מערך שיעור מוצע
זמן הוראה מומלץ: שני שיעורים א. פתיחה: העלאת הדילמה של אבישג, או בכיתות שהדבר נצרך, הקניה של סוגים שונים של סימנים בעזרת הסיפור על עדן. ב. צעד ראשון: לימוד המבנה באמצעות הקרנת המשנה במקביל למשנה א, והקרנת תמונות של הדוגמאות. ג. צועדים ביחד: השוואת הדוגמאות לדוגמאות שבמשנה א וזיהוי הסימן. ד. לומדים את השטח: איסוף במליאה של הסימנים ודיון בסעיף ב – מה יכול להוות סימן באבדה. ה. מרחיבים את המבט: לימוד במליאה של הגמרא והפירושים, ואח"כ עבודה עצמית או בזוגות של משימות 4-5. ו. סיום בהקרנת דוגמאות הכרזה רציניות ומחויכות, או נתינת שיעורי בית למצוא הכרזות על אבדות ברשת או במקום אחר. |
תוכן:
לאחר שהמשנה הראשונה עסקה ברובה במציאות שהן של המוצא, המשנה השניה עוסקת במציאות שחובה להכריז עליהן כדי להשיבן לבעליהן.
לכל המציאות המוזכרות במשנה יש סימן, יש סימנים במציאה עצמה (לדוגמה: כיס כמות שהוא), ויש סימנים בדרך ההנחה (שלושה מטבעות זה על גב זה) או במקום ההנחה (כריכות ברשות היחיד).
משנה זו מקבילה למשנה הקודמת וכמעט לכל הדוגמאות במשנה יש מקבילה במשנה א. מתוך ההשוואה בין המשניות אנו מזהים את הסימן. לדוגמה: ככרות של נחתום וככרות של בעל הבית – ככרות של נחתום, כמו לחם של מאפיה, הן אחידות, לעומת זאת, ככרות של בעל הבית הן לפי הצורה והתבנית של בעל הבית. דוגמה נוספת: כריכות ברשות היחיד לעומת כריכות ברשות הרבים, כאן המקום הוא ההבדל וכך יודעים שהמקום הוא הסימן, ברשות היחיד מעט אנשים עוברים ולכן המקום יכול להעיד ממי נפלה האבדה.
הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז – היחידה מרחיבה את הלימוד במשנה ועוסקת בדרך ההכרזה. לשם כך כדאי להיעזר בלימוד הגמרא ופירוש רש"י וה'נימוקי יוסף' שמתייחסים לדוגמה של מציאת שלוש מטבעות זה על גב זה. העיקרון הוא שיש להכריז בצורה ברורה מה סוג החפץ, אך להשאיר סימן גמור שהמאבד יוכל למסור. (ביחידה- במשימה 3)
מבנה המשנה
למשנה כותרת 'ואלו חייב להכריז' שמקבילה לכותרת ה'קטנה' של המשנה הקודמת. לאחר מכן מופיעה רשימת דוגמאות שמקבילה לרשימת הדוגמאות בדברי רבי מאיר שבמשנה א'. בהתייחסות למבנה חשוב בעיקר להסב את תשומת ליבם של התלמידים להקבלה בין שתי המשניות – גם בכותרת וגם בפרטי הרשימה.
| משנה א | משנה ב |
| ואֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז?
אֵלּוּ מְצִיאוֹת שֶׁלּוֹ: מָצָא פֵּרוֹת מְפֻזָּרִין, מָעוֹת מְפֻזָּרוֹת,
כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעִגּוּלֵי דְבֵלָה, כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם, מַחֲרוֹזוֹת שֶׁל דָּגִים, וַחֲתִיכוֹת שֶׁל בָּשָׂר, וְגִזֵּי צֶמֶר הַבָּאוֹת מִמְּדִינָתָן, וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי, חַיָּב לְהַכְרִיז. כֵּיצַד? מָצָא עִגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס, כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל כְּלֵי אַנְפּוּרְיָא אֵינוֹ חַיָּב לְהַכְרִיז.
|
אֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז: מָצָא פֵּרוֹת בַכְּלִי אוֹ כְּלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא, מָעוֹת בַּכִּיס אוֹ כִּיס כְּמוֹת שֶׁהוּא, צִבּוּרֵי פֵרוֹת, צִבּוּרֵי מָעוֹת, שְׁלשָׁה מַטְבְּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכִכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן, כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּב לְהַכְרִיז. |
הצעות הוראה, המחשה ויישום:
א. פתיחה באמצעות הצגת דילמה: אבישג מצאה באמצע טיול בגולן עגיל כסף שיש לנערות רבות. האם היא צריכה להכריז? לא נראה שיש סימן על העגילים עצמם, הם נראים די חדשים, ולהרבה צעירות יש כאלו עגילים.
שאלות לדיון:
# האם יכול להיות שמשהו אחר, בנוסף לצורה ולחומר של העגיל יהיה סימן?
# האם המקום במקרה הזה יכול להוות סימן? מדוע?
# בואו ונראה מהי דעת המשנה בנושא זה…
ב. בכיתות שיהיה קשה לתלמידים לחשוב על שלושת סוגי הסימנים ניתן להקנות אותם בעזרת הסיפורון הבא, ולבקש מהתלמידים לומר בכל פעם האם יש סימן ומהו הסימן לדעתם:
עדן הלכה לקנות חומרים לעוגת יומולדת שבה רצתה להפתיע את מרים, חברתה הטובה. בדרך לחנות ראתה נפול בצד הדרך דיסק-און-קי. (לשאול את התלמידים: מהו הסימן?) עדן הרימה אותו ונכנסה לחנות, שם תכננה להכריז על האבדה.
עדן יצאה מן החנות. כאשר הגיעה לתחנת האוטובוס שבה ירדה מן ההסעה ראתה סווצ'רט תכלת עם סמל בית הספר שלה. היא עמדה לקחת אותו ולכתוב פתק של השבת אבדה בלוח המודעות של בית הספר, אבל פתאום חשבה שאין על זה סימן, כי יש המון תלמידות עם סווצ'רט בית ספר כזה. (לשאול את התלמידים: האם יש בו סימן? איזה? לכוון את התלמידים שמקום האבדה הוא הסימן).
כאשר יצאה מהמרכז המסחרי ראתה שבתחנת האוטובוס הסמוכה לו מונחים זה על גבי זה ארבעה ספרי לימוד זהים וחדשים שמישהו קנה בחנות הספרים. שוב היא התלבטה אם יש בכך סימן, כי בחנות הספרים יש הרבה ספרים כאלו, ואנשים רבים קונים אותם. (כאן לשאול: האם יש סימן באבדה זו? איזה?)
ג. להקרין את המשנה במקביל למשנה א (במצגת המצורפת) ולשאול את התלמידים מה הקשר בין שתי המשניות, ולהדגיש את הכותרות במקביל (ראו מצגת). אחר כך לבקש מן התלמידים לסמן את הדוגמאות הדומות בין המשניות. לאחר מכן להקרין את המשך המצגת עם תמונות של חלק מן הדוגמאות במשנה.
ד. במשימה 2- צועדים יחד, התלמידים מתבקשים להשוות בין הדוגמאות בשתי המשניות.
המדריך טיולים "מציע" להם להשתמש בטבלה. ניתן להנחות את התלמידים להשתמש בטבלה דומה לזו:
| הדוגמה מהמשנה שלנו | הדוגמה הדומה מהמשנה הקודמת | ההבדל בין הדוגמאות.
איזה סוג של סימן? |
| מָצָא פֵרוֹת בִּכְלִי אוֹ כְלִי כְּמוֹת שֶׁהוּא, | ||
| מָעוֹת בַּכִּיס אוֹ כִיס כְּמוֹת שֶׁהוּא, | ||
| צִבּוּרֵי פֵרוֹת, | ||
| צִבּוּרֵי מָעוֹת, שְׁלשָׁה מַטְבְּעוֹת זֶה עַל גַּב זֶה, | ||
| כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד | ||
| וְכִכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת | ||
| וְגִזֵּי צֶמֶר הַלְּקוּחוֹת מִבֵּית הָאֻמָּן, | ||
| כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, |
על סעיף ב של משימת החברותות- המבקש הכללה, כדאי לעבור במליאה.
ה. ניתן לספר לתלמידים שישנם אתרי אינטרנט המיועדים להכרזות השבת אבידה, כמו זה- "אבן הטוען"
נקרין מצגת עם צילומי מסך מהאינטרנט של הכרזות על חפצים שונים, (דוגמאות במצגת) התלמידים צריכים לומר האם הכריזו עליהם נכון
או לא ולמה.
אפשר גם לתת משימה לתלמידים למצוא ברשת שלוש הכרזות ולומר האם ההכרזה שנכתבה היא נכונה (כמו למשל כאן)
הפנמה / ערכים:
כל סימן באבדה הוא קשר בין המאבד לבין האבדה, אין בה ייאוש ולכן היא עדין של המאבד. הסימן הוא החלון שיש באבדה שעוזר למוצא למצוא את המאבד, ולמאבד לזהות את האבדה שלו.
ניתן לחזור ולדון בתמונה מיחידה 1, בה הילדה מוצאת בובה מיוחדת. אפשר להורות לתלמידים שכל אחד יספר ליושב לצידו על מציאה
שמצא. מה הרגיש, מה הוא חשב על הבעלים, ובמיוחד כשהוא הבין שמדובר על משה נורא אישי [למרות שזה לא משנה מבחינת החובה
להכריז] איזה מאמצים הוא עשה כדי לאתר סימן מיוחד במציאה, איך הוא הכריז, פרסם וכד'.
|
ה"נימוקי יוסף"- רבי יוסף חביבא רבי יוסף נולד בספרד באמצע המאה ה-14, כנראה בעיר סרגוסה שבצפון-מזרח ספרד. רבי יוסף נפטר לפני ה' ר' (1440), אך לא ידועה לנו שנת פטירתו המדויקת. |
2 תגובות
שלום. היכן המצגת המצורפת?
תודה על ההערה,
המצגת הועלתה לאתר ונמצאת בקישור ב"הצעות הוראה, המחשה ויישום".