התורה מפתיעה אותנו בפתיחת הפרשה, כאשר פתאום אברהם אבינו מקבל שליחות מיוחדת ללא הסבר מקדים:

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית י"ב, א).

לגבי נח, למשל, התורה מבארת: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את הא-להים התהלך נח". אולם, התורה אינה מסבירה מדוע נבחר אברהם אבינו.

הרמב"ן (בראשית י"ב, ב) תיאר את הקושי:

והנה זאת הפרשה לא ביארה כל העניין, כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה עובד א-להים או צדיק תמים?

חז"ל עמדו על קושי זה, ובעקבות זאת ביארו לנו שהתרחש סיפור נוסף טרם בחירתו של אברהם. בסוף פרשת נח, שני פסוקים לפני פרשת לך לך, התורה מספרת (בראשית י"א, לא):

וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:

מה אירע באור כשדים? חז"ל מספרים לנו את המדרש המפורסם הבא: אברהם אבינו שבר את הפסלים של אביו למרות שהסתכן בכך בחייו, ובעקבות זאת זרקו אותו לכבשן האש והוא ניצל.

הרמב"ן (בראשית י"ב, ב; י"א, כח) מבאר שאברהם אבינו נבחר לשליחותו בעקבות סיפור זה ובעקבות ניסיונות נוספים שעמד בהם באור כשדים.

המהר"ל (נצח ישראל, פרק יא) מבאר אחרת:

תימה הוא שלא זכר הכתוב קודם זה שהיה אברהם צדיק… אבל לפי הדברים אשר אמרנו לך לא יקשה כלל… כי הבחירה הזאת לא תליא בזכות כלל, ולכך אי אפשר שיהיה דבר זה בטל.

המהר"ל מבאר שבחירת עם ישראל היא בחירה א-להית – החלטת הקב"ה לבחור באברהם ובזרעו – ועל כן אינה קשורה למעשים הקודמים של אברהם. אין זו בחירה באברהם באופן פרטי, אלא בחירה בעם ישראל ככלל – אברהם וזרעו. הקב"ה החליט שזרעו של אברהם הוא המתאים להיות נציגו בעולם. משום כך הוא הטמיע בזרעו סגולה מיוחדת המתבטאת בעוצמות גדולות, שבזכותן הוא יכול לקיים את רצון ה' בעולם. כיוון שכך, גם כאשר עם ישראל חוטא נשארת בו עדיין הסגולה הפנימית, והוא עדיין העם הנבחר. הקב"ה לא הודיע מדוע בחר באברהם כדי ללמדנו שזו בחירה שאינה תלויה בדבר מסוים, וכאמור גם אם חלילה עם ישראל לא יתנהג בצורה הולמת, הוא יישאר עמו של הקב"ה למרות הכול (כמובן שבזמן שעם ישראל אינו עושה רצון ה', אין הוא מצליח להשתמש בכוחות המיוחדים שלו והוא נענש על מעשיו. אך גם במצב זה הוא נשאר עמו של הקב"ה).

ביאור חדש ומפתיע מופיע בדברי השפת אמת:

'לך לך' שנאמר מה' יתברך לכל האנשים תמיד… ואברהם אבינו שמע וקיבל.

קריאת "לך לך" הדהדה בעולם מאז ומתמיד. כבר בבריאת העולם הקב"ה הכריז כיצד לעשות רצונו בעולם; כבר אז הקב"ה הכריז על השליחות הקיימת בעולם – 'לתקן עולם במלכות ש-די'. אברהם הוא זה שמוכן ליישם את קריאתו של הקב"ה. אברהם הוא הראשון שהולך בעקבות ה"לך לך", ופועל בכל כוחו באמת כדי לקיים את רצון ה' בעולם.

קריאת "לך לך" מהדהדת בעולם עד היום. הקב"ה מודיע את רצונו, ונותן לנו שליחות לפעול ולעשות טוב בעולם: לעשות חסד, לקיים מצוות, ללמוד תורה ולמלא את העולם בטוב. עלינו להאזין לאותה קריאה. מי שיודע להאזין ישמע את קול ה' הקורא "לך לך", וידע להוסיף לפעול ולהיטיב עִם עַם ישראל ועם העולם כולו.