מדוע חשוב כל כך לספור ספירת העומר? הרמב"ן (ויקרא כ"ג, לו) מסביר, שמטרת הספירה היא לחבר בין פסח לשבועות, וליצור כעין חג שמתמשך על פני ארבעים ותשעה ימי הספירה. פסח הוא כעין יום טוב הראשון של החג, שבועות הוא יום טוב האחרון, וימי הספירה הם
המשך קריאה
יום כ"ח באייר זכה לשם "יום ירושלים", ויש מקום רב לתמוה על שם זה. במלחמת ששת הימים מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית והיה חשש לאסון לאומי עצום. על אף גודל האיום, זכה עם ישראל, בעזרת ה', לתשועה גדולה. לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש
המשך קריאה
בפרשה ישנה פסקה שבה יש שתי מצוות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו: (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיקֹוָק לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: (ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף... (ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
המשך קריאה
בפרשת השבוע קוראים אנו על המצורע. בין שאר הדברים, ישנו טקס מאוד משונה שצריך המצורע לעשות: ויקרא פרק יד (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: (ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם
המשך קריאה
בפרשת השבוע מתואר קרבן התמיד: "כבשים בני שנה תמימים, שנים ליום תמיד" (כט, לח). קרבן זה היה מוקרב פעמיים ביום: פעם אחת בשעות הבוקר (עד סוף שעה רביעית – זמנית), ופעם אחת "בין הערביים" (אחר הצהריים). בכל פעם, היו מקריבים כבש בתוך שנתו הראשונה, ביחד
המשך קריאה
בס"ד סעודה שלישית: אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה – האם יאמר גם "על הנסים"? במציאות דומה, כשחל ראש חודש במוצאי שבת, ישנן כמה שיטות: יאמר רצה בלבד, יאמר יעלה ויבוא בלבד, יאמר שניהם. אולם, במקרה שלנו, כתב המשנה ברורה (קפ"ח, ס"ק לג) שיאמר "רצה"
המשך קריאה
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (כה, ב) מדוע זקוק הקב"ה לתרומות? האין זה תמוה שהקב"ה שהוא כל יכול, זקוק כביכול לתרומה מאת בני ישראל? נבאר את הדברים בעזרת סיפור המופיע בתלמוד הירושלמי (תרומות, פרק ח, סוף הלכה ג): פעם אחת הזמין בעל בית
המשך קריאה
בסוף פרשתנו מסופר על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני העם אל ראש הר סיני, מקום משכנו של ה': וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת א-להי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המשך קריאה
אברהם אבינו חופר בארות. יצחק חופר בארות. חפירת הבארות נראית כחשובה לקיום החיים. אולם, התורה נותנת דגש רחב ביותר לעניין זה, מדוע? הרמב"ן (כו, כ) מסביר זאת, בכך שיש משמעות פנימית לבארות: ויקרא שם הבאר עשק - יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין
המשך קריאה
הגמרא בברכות כט. אומרת שאדם ששכח טל ומטר בתפילה יכול להשלים אמירה זו בברכת "שומע תפילה": אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר... שאלה בברכת השנים – אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה. מדברי הגמרא עולה שאמנם יכול להשלים ב"שומע תפילה" (בניגוד לקיץ, שאם
המשך קריאה
ירושלים שלנו פרופ' צורר לא אהב את השמש, למעשה הוא ממש סלד ממנה. בתחילה, הוא ניסה להתעלם ממנה. אולם, הוא ראה שאורה מאיר בכל מקום. הוא ניסה להסתתר, אך הבין שאיננו יכול להיות כל העת תחת מחסה. הוא ניסה לשים קרם הגנה. אמנם השמש לא
המשך קריאה
מדוע לבנות תיבה? לכאורה, הקב"ה יכול היה להביא להצלת נח בדרכים פשוטות יותר. במקום לעמול על בניית תיבה במשך זמן רב, היה יכול להביא את נח לאי מסוים, ושם לא להמטיר גשם או לא להמטיר על ביתו של נח וכדומה. מדוע היה צורך בתיבה? התיבה
המשך קריאה
לחצו כאן לצפייה בקובץ "מדריך מהיר לקניית ארבעת המינים" באיכות גבוהה! הקובץ לקוח מתוך ספרו של הרב רימון- "ארבעת המינים- הלכה ממקורה". לרכישה >> לחצו כאן!
בס"ד מדוע מצוות הקהל מופיעה בפרשתנו? מידי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מתקיים מעמד הקהל. מעמד זה הוא מרגש ביותר. כל העם "האנשים, הנשים והטף, וגרך אשר בשעריך" נאסף בבית המקדש ושומע את קריאת התורה מפיו של המלך. מדוע מצוות הקהל
המשך קריאה
מטרתו של יום הכיפורים מפורשת בפסוקים בפרשת אחרי מות (ויקרא טז, כט-ל): וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. התורה קובעת שיום הכיפורים מיועד
המשך קריאה
%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f היכנסו לקישור!
בס"ד וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?! בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם
המשך קריאה
מדוע קיים איסור ריבית? בפרשתנו, פרשת כי תצא, אנו קוראים על איסור ריבית (דברים כג, כ): לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע קיים איסור ריבית דווקא בהלוואה? הרי, במקרה שאדם מוכר חפץ מסוים לאדם אחר, מותר לו להעלות
המשך קריאה
אנו מציעים לכם להצטרף לפרוייקט חדש ומיוחד מבית מרכז הלכה והוראה! הלכה בקצרה מפי הרב רימון החל מיום ראשון הקרוב, נשלח למצטרפים הודעת ווטסאפ עם הקלטה קצרה של הרב בהלכות שבת. אורך הפרוייקט: כ-30 יום. פרטים והרשמה בכתובת: https://halachaveoraha.sulamot.org/whatsapp/ נשמח אם תעבירו הלאה!
בפעמים הראשונות שהייתי פוגש את הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל הייתי נרגש מכך שאני זוכה לפגוש את בנו של הרב הנזיר. לימים, ראיתי את עוצמתו התורנית של הרב שאר ישוב עצמו, ראיתי דמות עם עוצמה הלכתית ומחשבתית. דמות שארץ ישראל וירושלים חשובות לה מאוד. רב
המשך קריאה
תמים תהיה עם ה' א-להיך בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים יח, יג-טו): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ
המשך קריאה
ביום ראשון בערב התכנסו בבנייני האומה בירושלים כ-1000 איש- הורים, סבים וסבתות, עם בניהם ובנותיהם, שלמדו במהלך הקיץ את משניות בבא קמא, בעזרת הסרטונים שהופקו במרכז הלכה והוראה ע"י צוות משניות בהירות. במהלך הערב הילדים השתתפו בחידון אינטראקטיבי מיוחד בנושא הנלמד ונהנו מהופעה מרגשת וסוחפת
המשך קריאה
בתשעת הימים התקיימו ימי לימוד לילדי אלון שבות, בהשתתפות מאות מילדי היישוב בארגון וביוזמה של הרב רימון שליט"א. הבוקר הרב רימון העביר שיעור מסכם לילדים הלומדים וחיזק אותם לקראת תשעה באב.
כיצד ניתן להתיר נדר? הרב יוסף צבי רימון פרשתנו, פותחת בדין נדרים. אדם שנדר נדר חייב לעמוד בו. התורה אומרת ביחס לנדרים "לא יחל דברו", כלומר לא יחלל את דיבורו. הספורנו מעיר, שבעשרת הדיברות כתובה לשון דומה "לא תישבעו בשמי לשקר וחללת את שם א-לקיך".
המשך קריאה
סעודה מפסקת: הברייתא במסכת תענית (כט:, ובעירובין מ:) אומרת שמעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו: דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. נחלקו ראשונים האם
המשך קריאה
בס"ד ראוי לכל אדם שיהא דואג ומיצר על החורבן (שו"ע או"ח א, ג), בפרט בימים אלו ובפרט בתקופה שבה אנו נמצאים כעת. אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו (מג"א תקנא) ואין ללכת לאירועים של שמחה. לכן אין ללכת להצגה או לקולנוע בימים אלו. כמו
המשך קריאה
רגילים אנו לכך שהלכות אבלות על החורבן קיימות בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע (אורח חיים א, ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו
המשך קריאה
תפילת "מה טֹבו" מלווה את כניסתנו לבית הכנסת. מיד בכניסתנו אנו נוהגים לומר "מה טֹבו אֹהליך יעקב, משכנֹתיך ישראל". בפשטות, הפסוק מדבר על אוהליהם של עם ישראל במדבר, אולם חז"ל (סנהדרין קה ע"ב) פירשו אותו בנוגע לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, וממילא מתאים לאומרו בכניסה לבית הכנסת.
המשך קריאה
איך הופכים את החופש ממשעמם לשמח? איך כדאי לארגן את הפעילות בימי החופש? מה עושים כדי שהחופש יהיה בעל משמעות? ראשית יש לזכור: החופש הוא הזדמנות נפלאה מבחינת המשפחה. יש הורים הרואים את החופש בתור "החופש הגדול והנורא". אולם בהכנה נכונה אפשר להפוך את
המשך קריאה
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן מיוחד, כמעט חג. "כחולו של מועד" קורא לו הרמב"ן בפרשתנו (ויקרא כ"ג, לו): "וציווה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני
המשך קריאה
סיכום ההלכות – פסח שחל בשבת: מוצאי שבת הגדול – לדעת המשנה ברורה אומרים 'ויהי נועם', אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת ציץ אליעזר אין אומרים, וכך המנהג. הכנות לליל הסדר – יש להכין מי מלח לפני שבת. אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת
המשך קריאה
דבר תורה לפרשת תזריע – ראש חודש ניסן ברכת האילנות הגמרא (ברכות מג ע"ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך ברכת האילנות: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות
המשך קריאה
השבוע התכנסו יותר מ300 גברים ונשים במרכז האקדמי לב לשיעור של הרב רימון לקראת פסח! האולם היה מלא מפה לפה והיה מרשים מאד.
פרשת שמיני – פרה מדוע דווקא פרה אדומה? לפני שנים רבות התבקש מו"ר הרב עמיטל זצ"ל להשתתף בשבת של תנועת "גשר", ובשבת הזאת היו דתיים וחילוניים. השבת הייתה מרוממת מאוד, ובסופה קמה נערה אחת ואמרה: "החלטתי לחזור בתשובה. מה המצווה הראשונה שעליי לקיים?". אם היו
המשך קריאה
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים ניתנו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אדם לקיים את
המשך קריאה
זמן הקריאה כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט ע"א) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו,
המשך קריאה
התורה מחברת את השבת והמשכן. התורה מזכירה את השבת בקצרה – יחד עם שאר המועדים – לאחר חטא העגל, אך מרחיבה עליה בתחילת פרשת ויקהל, בציווי על עשיית המשכן (שמות ל"ה, א-ג – בהתחלת עשיית המשכן): (א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר
המשך קריאה
מה יעשה אדם שלא שמע מילה מהמגילה? קריאת המגילה בעל פה המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת, שמי שקורא את המגילה בעל פה לא יוצא ידי חובתו. הגמרא (יח.) אומרת שהמקור לכך הוא הפסוק "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שמות יז, יד), שממנו משמע שזכירה נעשית מתוך
המשך קריאה
עיקר פרשתנו עוסק בכהנים – בגדי הכהונה והכנת הכהנים לעבודתם. הגמרא בנדרים (לה ע"ב ובקידושין כג ע"ב) מתלבטת אם הכהנים הם שליחים של עם ישראל – 'שלוחי דידן', או שליחים של הקב"ה – 'שלוחי דרחמנא'. מה משמעות ההתלבטות הזאת? לכאורה, מאן דאמר 'שלוחי דידן' סבור
המשך קריאה
ליל הסדר איננו רק אוסף של הלכות ומנהגים; זהו לילה משמעותי ביותר בהווייה היהודית –לילדים ולמבוגרים, לאנשי התורה ולאנשי המעשה. בהגדה של פסח –"שירת מרים" ימצא הלומד הסברים מפורטים על הלכות ודיני החג, הסברים אודות מקורותיו של טקסט ההגדה, עיוני מחשבה, ואף תמונות וחידות לכל
המשך קריאה
הפרשה פותחת בתרומות של עם ישראל למשכן. ישנו קושי מפורסם בפסוק הראשון: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". לכאורה היה צריך להיות כתוב "ויתנו" לי תרומה? האבן עזרא מסביר, ש"ויקחו" יכול להתפרש גם כנתינה. הוא
המשך קריאה
הגמרא בתענית כט. אומרת: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה… רש"י מבאר: משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח. לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים,
המשך קריאה
האם המצווה נוהגת כיום? דבר מפורסם הוא, שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר, שהרמב"ם השמיט אותה משום שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות. יותר מכך: הגמרא
המשך קריאה
לתיאום שיעורים, שלחו לנו מייל: office@halachaveoraha.sulamot.org
פסח שבת למה מצה? ארבע כוסות פסח שחל בשבת פסח שחל בשבת 2 הסדר של ליל הסדר/ בהלכה ובמחשבה המבנה הנסתר של ההגדה חימום אוכל בשבת שמיטה חברה מדריך שמיטה מעשי למטייל ערכי שנת השמיטה, וכיצד להמיר אותם לחברה המודרנית? הלכה פוגשת מודרנה/ שמיטה לשון
המשך קריאה
שאלה נשאלתי על ידי עמותת 'אקים', ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים. 80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת
המשך קריאה
בסוף פרשת השבוע שלנו התורה מספרת על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא, ומשלחת נציגי העם אל ראש ההר, מקום משכנו של ה': "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי
המשך קריאה
בשבוע זה, שבו חגגנו את ט"ו בשבט, ברצוני לשתף אתכם בעשיה שחלקה בשלב הנטיעה, חלקה בשלב הצמיחה ובחלקה ב"ה אנו נהנים מפירות בשלים. בית המדרש של "המרכז האקדמי לב" מסיבת ט"ו בשבט בבית המדרש - המרכז האקדמי לב ב"ה בית המדרש של המרכז האקדמי לב שוקק
המשך קריאה
פרשת יתרו וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם... וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם, וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ: כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם
המשך קריאה
טיולים שאלה כיצד יתכן שמותר לצאת לטיול? הרי בטיולים רבים עשויה להיות סכנה יותר מאשר אם נישאר בבית! תשובה שומר פתאים ה' בכמה מקומות בגמרא (נדה לא.; יבמות יב:; יבמות עב:; עבודה זרה ל:) מופיע הכלל: "שומר פתאים ה' ". דהיינו, מותר לקחת סיכונים שרוב
המשך קריאה
שיעורו של הרב עדו רכניץ במרכז האקדמי לב, במסגרת קורס שנתי על ענייני תורה ומדינה. השיעור עוסק בעינוי חשודים בפשע על פי ההלכה בעקבות פרשת דומא. עינוי חשודים במשפט העברי מקורות
פרשתנו מספרת על פרעה והמצרים המקבלים את המכה הראשונה, מכת הדם. לכאורה, משה היה יכול להסתפק במכת הדם. אילו היה אומר לפרעה: 'אינני מפסיק את המכה עד שתשחרר את בני ישראל' ולא היה סומך על הבטחות פרעה, אין ספק כי לבסוף פרעה היה נשבר ומשחררם.
המשך קריאה
ברכת הילדים בפרשת השבוע אנו קוראים את ברכת הכהנים. רבים נוהגים לברך את ילדיהם בברכה זו בליל שבת לפני הקידוש. הברכה נפתחת במילים "יְשִׂמְךָ א-להים כאפרים וכמנשה" (בראשית מח, כ) - לבן, או "יְשִׂימֵך א-להים כשרה, רבקה, רחל ולאה" - לבת, וממשיכה בפסוקי ברכת הכהנים
המשך קריאה
ותרא אותו כי טוב הוא ביחס למשה רבנו התורה אומרת כך (שמות ב', ב): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: מה פירוש הביטוי "כי טוב הוא"? האבן עזרא מסביר בפשטות שמדובר בילד יפה. חז"ל במסכת סוטה (יב.) נותנים לכך כמה פירושים אחרים:
המשך קריאה
בעשרה באב, התשס"ה, ערב העקירה מגוש קטיף, התבקשתי על ידי רבנים מגוש קטיף, לראות כיצד ניתן לסייע במלונות שאליהם היו אמורים להגיע תושבי גוש קטיף. הגענו עם אלפי מתנדבים לעזרה. לאחר כשבועיים הבחנתי שהדבר החשוב מן הכל, הוא בעיית התעסוקה. אנשים שהיו רגילים לעבוד בצורה
המשך קריאה
גדולתו של יוסף סוף-סוף המשפחה מתאחדת. יעקב ובניו מגיעים למצרים. היינו מצפים שכעת, לאחר עשרים ושתיים שנה שבהן יוסף לא ראה את יעקב, יגורו שניהם יחדיו. מן הסתם, יוסף יכניס את יעקב לארמון ויבנה לו שם בית נאה, כך שיחיה בתנאים נוחים ויגור בקרבת בנו
המשך קריאה
יוסף מגיע למצרים. בהיותו בבית פוטיפר, מנסה אשת פוטיפר לפתות אותו. מה הציל אותו מן החטא? חז"ל אומרים שדמות דיוקנו של אביו נזדמנה לו. מכאן רואים עד כמה משפיעה דמות אב או אם והזיכרונות שיש לילדם מהם; מה רבים הכוח והעוצמה שאב ואם יכולים לתת
המשך קריאה
סיפור נפלא שמלמד אותנו למה חג החנוכה מסומן כחגו של "נס פך השמן" ולא חג על שם ניצחון המכבים במלחמה... היכנסו עכשיו! >> דבר תורה לחנוכה 7
אנחנו בעלייה! כיצד עלינו להתייחס לאירועים הפוקדים אותנו יום יום? לצערנו, כל יום והפיגוע שלו; זו מלחמת התשה! כמעט בכל יום ברור שיהיה פיגוע, חלילה, רק לא ברור היכן יהיה ומה תהיינה התוצאות. אני רוצה לפתוח בנקודה אחת, ובסופה לשאול שאלה. עם ישראל פועל במוסריות
המשך קריאה
היכן יש להדליק נרות חנוכה בבית משותף? (משפחה, שותפים וכו') לעיון במאמר המלא. לחצו כאן! >> דבר תורה לחנוכה 3
הדלקת נרות חנוכה באירועים: לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה 2
בתחילת פרשת ויצא התורה מתארת את יעקב המרים את האבן מעל פי הבאר (בראשית כ"ט): (א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: (ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל
המשך קריאה
המפגש: מדוע אנו מתפללים? רבותינו נתנו טעמים רבים לכך, ואין כאן המקום לפרטם. נציין רק טעם אחד שעולה מדברי הרמב"ן (סוף פרשת בא), הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ג, פרק לו) והמהר"ל (נתיב העבודה, פרק ג'). נראה את דברי המהר"ל: העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה...
המשך קריאה
לימוד ועיון במהותה של מצוות נר חנוכה לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה
לקראת סיום הפרשה, התורה מספרת על יצחק המביא את רבקה אל אוהל שרה (בראשית כ"ד, סז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ: רש"י מבאר: האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל
המשך קריאה
עד כה אין הכתוב מגלה במפורש מדוע בחר הקב"ה באברהם. בפרשה שלנו, הקב"ה מסביר לראשונה, מדוע הוא משתף דווקא את אברהם בענישת סדום (י"ח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר
המשך קריאה
השבוע הרב רימון השתתף באירוע 'מעמד הקהל' שהתקיים בבית ספר ממ"ד כרמי יהודה, באלון שבות. במעמד המרגש השתתפו הבנים בכיתות ד'- ח'. במהלך המעמד, הרב רימון דיבר עם הילדים על חשיבות האחדות לאור המצב הבטחוני. הילדים קראו פרק תהילים ביחד עם הרב וקראו בתורה את
המשך קריאה
בשבוע שעבר הרב אריה שטרן שליט"א, רבה הראשי של ירושלים, כיבד את כולל יצחק אריה בביקור ובדברי תורה. הרב התרשם מהכולל הגדול, בו לומדים בקביעות יומית, 35 תושבי גוש עציון והסביבה. הכולל נמצא באלון שבות ומתקיימות בו חברותות ושיעורים קבועים בימים א'-ה' בין השעות 9:30-13:30.
המשך קריאה
התורה מפתיעה אותנו בפתיחת הפרשה, כאשר פתאום אברהם אבינו מקבל שליחות מיוחדת ללא הסבר מקדים: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית י"ב, א). לגבי נח, למשל,
המשך קריאה
הקשת בפרשתנו מסופר, על הקשת שקבע הקב"ה כברית בינו לבין העולם, המסמלת שהקב"ה לא יביא יותר מבול לעולם: והקימותי את בריתי אתכם… זאת אות הברית אשר אני נותן ביני ובינכם… לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן, וניתה לאות ברית ביני ובין הארץ… ונראתה הקשת בענן,
המשך קריאה
פרק א' ופרק ב' בספר בראשית שונים מאוד זה מזה. בפרק א' האדם נברא בסוף. כל העולם נברא עבורו, ורק כאשר הכל מוכן נברא האדם. לעומת זאת בפרק ב' האדם נברא ואחריו העצים והחיות. להלן מספר הבדלים: פרק א' פרק ב' העולם נברא תחילה, ואח"כ
המשך קריאה
נעמה הנקין הי"ד לפני שבע שנים, זכיתי לעבוד עם נעמה בשעה שהייתה הגרפיקאית של ספרי על שמיטה לתלמידי תיכון. אט אט גיליתי גרפיקאית שהיא גם אשת רוח, שעיצבה ועימדה, הוסיפה הצעות והערות והפכה את הספר לידידותי במיוחד. היא ידעה להוסיף ולהעיר גם הערות תכניות והצעות
המשך קריאה
אנשי בליעל וחיות אדם פגעו באנשים יקרים וטהורים. אנשי בליעל אלו רוצים לראות את עם ישראל נכחד חלילה. אין זו מלחמה על ירושלים על גוש עציון או על תל אביב. זו מלחמה על ארץ ישראל כולה. אין זו רק מלחמה על הארץ - זו מלחמה
המשך קריאה
בעיר פראג, לפני כארבע מאות שנה, הקהילה היהודית היhתה עצובה. השנה לא הצליחו להשיג ארבעת המינים. מזג האוויר בפראג לא מאפשר לגדל חלק מארבעת המינים ובמיוחד לא את האתרוג. לפתע, נשמעו קולות שמחה. הצליחו להשיג לולב אחד, הדסים וערבות!! אולי יצליחו להשיג סט אחד של
המשך קריאה
אילו אושפיזין מגיעים בכל יום? רובנו כבר יודעים; אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד (על פי האר"י). יש שמחליפים את המיקום של יוסף (על פי סדר התולדות), ויש ששמים את שלמה במקום יוסף. כולם באים בכל יום, אלא שבכל פעם יש אורח אחר בראש
המשך קריאה
הרבנות הראשית הודיעה בשנים עברו שיש מקומות בהם שמים את הלולבים בתוך דבק, ושיש להודיע זאת לציבור בגלל המחלוקת שבעניין זה. ננסה לבאר מעט עניין זה, האם ניתן להדביק לולב עם דבק? הגמרא בסוכה לב. דנה בעניין התיומת (אנו פוסקים להלכה שהכוונה היא לעלה
המשך קריאה
הברייתא בסוכה מו. אומרת: "נכנס לישב בה אומר: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". הראשונים נחלקו מתי מברך, ומהי משמעות המילה 'לישב'. הרמב"ם (הלכות סוכה, פ"ו הי"ב) הבין שהכוונה לישיבה ממש, ולכן כתב שיש לקדש מעומד ולברך 'לישב' עדיין בעמידה, ואחר כך לשבת, ובכך לקיים
המשך קריאה
פסול "נחלקה התיומת" בלולב הגמרא (סוכה לב ע"א) אומרת: בעי רב פפא: נחלקה התיומת מהו?... איכא דאמרי: אמר ריב"ל: נחלקה התיומת – נעשה כמי שנטלה התיומת, ופסול. הראשונים פסקו כדעה זו. אך מהי התיומת? ומה השיעור של דין "נחלקה התיומת"? בשאלות אלו נחלקו הראשונים: הרמב"ם
המשך קריאה
לקראת חג הסוכות, החלטנו במרכז הלכה והוראה להוציא עבורכם חוברת לימודי יומי- משפחתי לשבעת ימי החג! היא ניתנת להורדה מיידית ובחינם! איפה? >> לחצו כאן! מה יש בחוברת? החוברת מיועדת ללימוד משפחתי בסוכה, והיא כוללת לימוד ברמות שונות: מאמרי הלכה - שלושה מאמרים מאת רבני מרכז
המשך קריאה
צפו בסרטונים המופיעים בהמשך העמוד, ענו על החידות המופיעות בתחתית הסרטונים, ובין העונים על החידות תוגרל חוויה משפחתית בחול המועד סוכות בחוות ארץ האיילים בגוש עציון! "משפחה לומדת"- חוברת לימוד לימות החג- להורדה בחינם לחץ כאן! ספר "ארבעת המינים" (מסדרת "הלכה ממקורה") של הרב יוסף צבי רימון-
המשך קריאה
להלן קובץ הנחיות מעשיות לצום יום הכיפורים. כמובן שצריך לשאול על כל מקרה לגופו, אך להלן כמה הנחיות כלליות (בעיקר לחולים, או לנשים מעוברות או מיניקות שניתנה להן הוראה שלא לצום). צום יום כיפור הוא מן התורה ולכן הוא אפילו חשוב יותר מן התפילות. לכן
המשך קריאה
משניות בהירות היא שיטה המאפשרת באמצעות כלים פשוטים להיות לומד עצמאי של משנה...אבל כיצד עושים זאת? צפו בסרטון שיתן לכם את כל התשובות!
סדר העבודה של יום הכיפורים מורכב מחמש עשרה בהמות הקריבות בו ומגוון רחב של פעולות הנעשות במהלכו. משום כך, קל לצאת אחרי אמירת "סדר העבודה" במוסף של יום הכיפורים עם תחושה של בלבול וסחרור קל. במאמר קצר זה לא נתמקד בסידור טכני של התהליכים השונים,
המשך קריאה
באכילת הסימנים נעשית פעולה הדומה לאיסור ניחוש מן התורה, אולם יש הבדל מהותי בין הדברים ממנו ניתן להשליך על ראש השנה בפרט ועל החיים בכלל... מדוע אוכלים את הסימנים? האם סימני ראש השנה אינם אלא ניחוש? בראש השנה אנו אוכלים סימנים לסימן טוב: תמר, תפוח
המשך קריאה
תשובה – מצווה קלה או קשה? כתוב בתורה בפרשת ניצבים כך (דברים ל', יא-יד): (יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג) וְלֹא
המשך קריאה
לקראת ראש השנה נפרט כמה מהלכות התקיעות. ראשית יש לומר; שבכל מקרה- אין מצב שבו צריך לחזור יותר מאותו הסדר שבו נמצאים (תש"ת או תר"ת וכו'), ואין צורך בשום טעות שהיא לחזור אחורה. מה עושים במקרה בו קולות השברים או התרועה לא עלו יפה? בנושא זה
המשך קריאה
רובנו ככולנו מבינים ויודעים, שהמרכיבים העיקריים והחשובים במצוות החג של ראש השנה הם התפילות והתקיעות, בעוד ש"סימני ראש השנה"- מהווים רק חלק שולי ממנהגיו של החג. אף על פי כן, עובדה זו אין בה משום גריעה מחשיבותם ומעמקם ההלכתי והמחשבתי של הסימנים. במאמר זה- נתמקד ברובד
המשך קריאה
בפרשיית מקרא ביכורים (דברים כ"ו) ישנה מילה מנחה החוזרת שבע פעמים – מילים מהשורש 'נ.ת.ן': (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ… (ג)
המשך קריאה
**מדוע קיים איסור ריבית?** בפרשתנו, פרשת כי תצא, קוראים אנו על איסור ריבית: לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע יש איסור ריבית דווקא בהלוואה? אם אדם מוכר לאדם מסוים חפץ, הוא רשאי להעלות את המחיר, ואם שני הצדדים
המשך קריאה
ביום שני ט' באלול, התכנסו ב'מרכז מורשת בגין' בירושלים כמאתיים הורים וילדים לסיום מסכת ראש השנה, שנלמדה בקיץ האחרון ברשת האינטרנט- במסגרת פרוייקט 'קיץ 38'. בפרוייקט הזה הילדים למדו את משניות מסכת ראש השנה בשיטה בהירה ומיוחדת, בעזרת סרטונים ייחודיים בהפקת מרכז הלכה והוראה. ניתן לעיין
המשך קריאה
לא בושה להודות, כולנו קצת הסתבכנו עם כל העסק הזה של הפרוזבול... בדיוק בשביל זה הבאנו לכם לקראת ראש השנה דף הנחיות מעשיות + נוסח פרוזבול כשר, תקין ומוכן לשימוש מיידי! אתם מוזמנים לשתף בכל דרך ומדיה אפשריות- על מנת לזכות את הרבים! שמיטת כספים ופרוזבול
המשך קריאה
"מלא כרימון"" כתבה שהופיעה בחינמון החרדי "כל ישראל" בתאריך ב' בתמוז ה'תשע"ה (19/6/15). מאת: שבתאי פוגל חלק א חלק ב
עשו לנו like בפייסבוק וקבלו עדכונים שוטפים על שיעורים ואירועים נוספים! לחצו כאן ילדים, הורים, מורים ואנשי חינוך יקרים! אם גם אתם הייתם חלק מפרוייקט "משניות 38" המיוחד שלנו- גם אתם מוזמנים לאירוע הסיום החגיגי שלנו!!! לא יודעים מה זה פרוייקט "משניות 38"?! כנסו מהר
המשך קריאה
עשו לנו like בפייסבוק וקבלו עדכונים שוטפים על שיעורים ואירועים נוספים! לחצו כאן
כתבה שהופיעה בכתב העת "אתרוג"- כתב עת לענייני חינוך, יהדות וחברה, בסיוון ה'תשע"ה. מאת: אלעד מרגל "הרב יוסף צבי רימון, רב היישוב אלון שבות, הוא מייסדו ונשיאו של "מרכז הלכה והוראה" ששם לו למטרה לחזק ולהאהיב את לימוד ההלכה וקיומה בקרב הציבור הרחב בארץ ובתפוצות. השנה הוביל
המשך קריאה
אם מתבוננים במקורות המשנה והגמרא ניתן לראות, שככל שהשנים עוברות, ישנן יותר חומרות ביחס לשלושת השבועות ותשעת הימים. מדוע? נראה שיש לכך סיבה מיוחדת וחשובה. בשלחן ערוך (ק"פ, ה) כתב שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום-טוב. מדוע מכסים את
המשך קריאה
המשנה בתענית כו: אומרת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבס...". כלומר שבשבוע שחל בו תשעה באב ישנו איסור תספורת וכיבוס. בשו"ע (או"ח, תקנ"א, ג) פסק שאין ללבוש אפילו בגד שכובס לפני שבוע זה. הרמ"א הסכים לכך, והוסיף
המשך קריאה
רגילים אנו שהלכות אבלות על החורבן קיימים בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע בסימן א' (ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו הלכה יום
המשך קריאה
במשנה (תענית, פ"ד, ו-ז) בתענית מצאנו שחמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז וחמישה דברים אירעו בתשעה באב. למרות זאת, דין תשעה באב חמור יותר ועליו נאמרו במשנה כמה איסורים מיוחדים: חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב... בתשעה באב נגזר על
המשך קריאה
הרב רימון מספר על חוויותיו בליווי העקורים מגוש קטיף מרגע הפינוי ועד היום, במסגרת מה שהפך לעמותת "תעסוקטיף". לאתר תעסוקטיף: http://jobkatif.org.il/
ראינו טעם אחד לאמירת פסוקי דזמרה – כאמירת השבח בתחילת התפילה. טעם שני ניתן למצוא בדברי הטור (סימן צ"ג) על פי התוספות בברכות לא. (ד"ה רבנן): "ותניא: אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ודברים בטלים... אלא מתוך שמחה. ולכך נהגו לומר
המשך קריאה
"דרש רבי שלומאי: לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל. מנלן? ממשה, דכתיב: ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, וכתיב: ה' א-לקים אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה... וכתיב בתריה: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה...". מכאן למדנו שיש
המשך קריאה
הנותן ליעף כוח (כלומר, הנותן לעייף כוח): ברכה זו לא הוזכרה בגמרא, והיא תקנת הגאונים, בנוסח הפסוק "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה" (ישעיה, מ' כט). הדברים היו קשים לשלחן ערוך, עד שפסק: "יש נוהגין לברך: הנותן ליעף כח, ואין דבריהם נראין". את הקושי
המשך קריאה
כאשר נועל מנעליו מברך – ברוך שעשה לי כל צרכי (ברכות ס:. וכיום כאמור, נוהגים לברכה מאוחר יותר עם שאר הברכות). ברכה זו נתקנה על נעילת הנעליים. ולכאורה תמוה הדבר? האם זוג נעליים מצדיק ברכה בכל בוקר מחדש! חז"ל במסכת שבת קכט. אומרים: "לעולם ימכור
המשך קריאה
ב"ה, אנחנו לא ממש זוכרים מתי בפעם האחרונה הייתה בארץ ישראל רעידת אדמה משמעותית.. אם כן, מדוע אנו מברכים ברכת 'רוקע הארץ על המים'? הגמרא (ברכות ס:) מבארת שברכה זו מברכים כאשר שם רגליו על הרצפה (וכיום כאמור, אנו מברכים אותה מאוחר יותר, עם שאר
המשך קריאה
אנו מברכים ברכת "מלביש ערומים" על הלבוש שלנו: הבגדים ניתנו לנו לא רק כחימום הגוף. הבגדים נתנו לנו על מנת לשמור על כבודנו. האדם אמור לשמור על כבוד זה, אפילו כשהוא לבדו. כך נפסק להלכה בשו"ע (או"ח, ב', ב): "אל יאמר: הנני בחדרי חדרים
המשך קריאה
בברכות השחר כלולות שמונה עשרה ברכות (כך בגמרא, וכך ברמב"ם תפילה פ"ז ה"ז). בכך כלולות הברכות הקצרות ("אשר נתן לשכוי בינה" וכו') ושאר ברכות השחר: א-לקי נשמה, על נטילת ידיים, טלית, תפילין וכו'. נחלקו הראשונים האם ברכות אלו נתקנו על הנאת האדם (רמב"ם) או
המשך קריאה
מדוע כתב השולחן ערוך פירוש לברכת אשר יצר? ברכת אשר יצר מופיע בגמרא (ברכות ס:). השלחן ערוך הינו ספר הלכה. הוא לא מביא כמעט אף פעם פירושים וביאורים. בסימן ו' נכונה לנו הפתעה. כאן השו"ע כותב באריכות את פירושה של ברכת אשר יצר, נצטט חלק
המשך קריאה
בזמן הגמרא פתיחת היום היתה במשפט אחר. הגמרא בברכות ס: אומרת שכאשר אדם מתעורר, הוא אמור לומר מיד ברכת "א-לקי נשמה". כיום, אין אנו אומרים ברכה זו מיד בקומינו, כי אין ידינו נקיות, ועדיין לא נטלנו ידינו (עיינו בתלמידי רבנו יונה שם, ועוד). במאות השנים
המשך קריאה
אשר פותח את עיניו מברך "פוקח עורים" (ברכות ס:). כיום נוהגים לברך ברכה זו ברצף ביחד עם שאר הברכות. ההודאה המדהימה על הזכות לראות. אין זה דבר פשוט. זוהי מתנה נפלאה שיש להודות עליה בכל יום. בכל בוקר כשאנו פותחים את עיננו ומצליחים לראות, דבר
המשך קריאה
ביום שישי, י"ח באייר, התכנסו תלמידיו, ידידיו ובני משפחתו של הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל בבית הכנסת באלון שבות דרום בו התפלל והיה חלק מהקהילה בעשור האחרון, לכנס לזכרו. מרכז הלכה והוראה מתכבד להציג בפניכם את דבריהם של הנואמים בכנס: הרבנית טובה ליכטנשטיין- אשתו של הרב; הרב
המשך קריאה
האם אנחנו מוכנים לספירת העומר ולחג השבועות, אך גם לקבלת התורה שלנו ביום-יום מחדש? רמת הגולן, חטיבה 188 (הידועה לתהילה!), פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה). בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות
המשך קריאה
מי שהיה ער בליל שבועות – האם יברך ברכות השחר? מנהג העולם או הנאת האדם? נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב"ם (הלכות תפילה, פ"ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם, ואם אינו נהנה - אינו מברך. לכן, אין אין לומר
המשך קריאה
שאלה זו מעשית בעיקר כאשר יום טוב חל לאחר השבת או לפני השבת, וכך רצף של ימים ללא מקלחת רחצה ביום טוב: אשכנזים: בדוד שמש – ניתן לרחוץ כרגיל, ואפילו כל גופו בחמין. ויש המקפידים לרחוץ במים פושרים בלבד. במים שחוממו בבוילר, וכיבו את הבוילר לפני
המשך קריאה
תזכורות: להכין נר נשמה לפני שבת סעודה שלישית מוקדמת – כדאי אפילו לפצל את הסעודה על ידי מנחה (בשעה 1:15) ולאכול אחר כך מנה אחרונה (ועדיף ליטול ידיים שוב, וכך לאכול סעודה שלישית עם לחם). שינה בשבת זו: מותר לישון בשבת גם אם מטרתו היא
המשך קריאה
הגמ' בשבת פח. אומרת שכפה הקב"ה את קבלת התורה על עם ישראל "כפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית". הקושי שבדרשה זו: דווקא הפשט הוא הפוך ממש. עם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ואם כך מה היה הצורך בכפייה? (תוס' שם, ד"ה כפה). המהר"ל נותן
המשך קריאה
השנה יום העצמאות נחגג בד' באייר. מתי אם כן אומרים הלל? ומתי מתגלחים? השנה חל ה' באייר ביום שישי, כפי שהיה בהקמת המדינה. למרות זאת, כיוון שציון יום העצמאות ביום שישי עלול לגרום לחילול שבת המוני, הוחלט כבר בשנותיה הראשונות של המדינה שאם יום
המשך קריאה
השנה חל יום טוב ראשון של פסח בשבת. האם יש הלכות מיוחדות לפסח ולשבתות שסמוכות לו? אמירת 'ויהי נועם' במוצאי שבת הגדול הטור (תצה) כותב, שאומרים 'ויהי נועם' במוצאי שבת כאשר יש אחריו ששה ימי חול, ולא כאשר אחד הימים הוא יום. לפי
המשך קריאה
בפינה הקודמת ביררנו את יסוד חובת שתיית ארבע כוסות בליל הסדר, ואת כמות היין שצריך לשתות בכל כוס. כעת נבחן כמה שאלות נוספות הקשורות למצווה זו. האם ניתן לשתות מיץ ענבים? בקידוש שנעשה במשך השנה כולה בשבתות וחגים, אפשר לכתחילה לצאת ידי חובה בשתיית
המשך קריאה
שתיית ארבע כוסות היא תקנה החורזת ומלווה את מהלך ליל הסדר. המשנה (פסחים צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח: - קט.) מבארת, שחיוב זה של ארבע כוסות כולל אנשים ונשים, גדולים וקטנים, ומסבירה ששתיית ארבע כוסות נתקנה מפני ששתיית
המשך קריאה
לאחר שפירטנו כאן את העקרונות של הכשרת הכלים, כעת נציין בקצרה את האופן המעשי של הכשרת המטבח לפסח. תנור: בדרך כלל נזהרים שלא להכשיר תנור לפסח, שכן חום התנור אינו מגיע לחום של ליבון חמור, הנדרש בתנור. עם זאת, יש למקילים על מה לסמוך,
המשך קריאה
בימים שלקראת חג הפסח, עם ישראל מתעסק בנקיון הבית ובהכשרת הכלים והמטבח. רבים מן האנשים כיום אינם מכשירים את כלי החמץ על מנת להשתמש בהם בפסח, כי יש להם מערכות כלים מיוחדות לפסח. אולם לעתים מכשירים מעט כלים, ובנוסף מכשירים את המטבח (שיש, כיורים
המשך קריאה
טעימות של שמיטה- פרק שלישי והפעם: "טעימות של שמיטה- קניית פירות וירקות בשמיטה"
טעימות של שמיטה- פרק שני והפעם- "טעימות של שמיטה- קדושה במטבח" צפייה מהנה!
סדרת וידאו חדשה באתר- "טעימות של שמיטה" יוצאת לדרך! אנו נעלה בזמן הקרוב מספר סרטונים קצרים, קלילים ופשוטים מאוד להבנה בנושאים ספציפיים בתחום שנת השמיטה. נשמח לשמוע את דעתכם- על אילו עוד נושאים תרצו ללמוד ולשמוע מהרב רימון? שמיטה ברוכה! מרכז הלכה והוראה והפעם- "טעימות
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט.) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר, שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל - פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל
המשך קריאה
מצוות זכירת מעשה עמלק התורה מצווה אותנו שלוש מצוות הנוגעות לעמלק (הקדמת הרמב"ם להלכות מלכים): למחות זרעו של עמלק; לזכור מה שעשה עמלק; שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך. מקורם של מצוות הזכירה ואיסור השכחה הוא בפרשת זכור (דברים כה, יז-יט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
המשך קריאה
נשאלתי על ידי עמותת 'אקים', ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים. 80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת של
המשך קריאה
שאלה: אדם שעתיד לעבור ניתוח בימי ספירת העומר, ויהיה בטיפול ובהרדמה למשך יממה שלמה, כך שיפסיד יום אחד של הספירה, האם יכול לספור בברכה עד תאריך זה? תשובה: כתב הבה"ג (מובא בתוס' במנחות סו. סוף ד"ה זכר, ובמגילה כ:): "פסק בהלכות גדולות,
המשך קריאה
שאלה תלמיד תואר שני בבר אילן מעוניין לבחון את מציאות הבליעה בכלי חרס בימי חז"ל לצורך כתיבת תזה. מטרת המחקר אינו הסקת מסקנות הלכתיות, אלא לימוד המציאות שעמדה לפני חז"ל. במסגרת זו עלתה השאלה האם ניתן להשתמש בכלי חרס עתיקים (בני 1800 שנים) למרות שלא
המשך קריאה
לפני כמה שבועות זכיתי לשמח ילדים לקראת חנוכה, במקלט של נשים מוכות ("בת מלך" בבית שמש). כלפי חוץ, קשה היה להבדיל בין הנשים המוכות ובין הנשים האחראיות על המקום - היו שם נשים מכל סוגי המגזרים, וכולן נראות נשים רגילות לחלוטין. לצערנו, התופעה
המשך קריאה
בדרך כלל מותר לקטוף את הפירות בשמיטה רק בכמות קטנה ואסור לעשות מסחר בפירות שביעית. אולם, אם בית הדין ממנה פועלים (הנחשבים כעת כשליחי בית הדין) מותר להם לקטוף כרגיל. הפירות יחולקו בחינם לציבור, אולם הציבור ישלם על העבודה (לכן אין הדבר נחשב כמסחר בפירות
המשך קריאה
שאלה לאחרונה נשאלתי על הפעלת חממה רובוטית בשנת השמיטה. מדובר במכונה שעושה את כל תהליך הגידול בעצמה: תחילה היא שותלת את השתילים במגשים גדולים שיש בהם אדמה. לאחר מכן היא מעבירה את העציצים במסוע אל חממת גידול, שם המערכת בודקת האם צריך השקיה או דישון,
המשך קריאה
כל דבר שראוי לאכילה יש בו קדושת שביעית ואסור לקלקל אותו (פסחים נב:, רמב"ם שמיטה ויובל ה, יז). גם השלכת שאריות (שעדיין ראויות לאכילה) לפח האשפה אסורה, כיוון שהיא הופכת את השאריות למאוסות ומקולקלות (שו"ת משפט כהן סי' פה), ואף מבזה אותן (הרב מרדכי אליהו,
המשך קריאה
התורה מנחה אותנו כיצד להתייחס לגידולים שקדושים בקדושת שביעית: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו). כלומר: הגידולים צריכים להיאכל ולא לשמש למטרות אחרות (גמרא ע"ז סב. וחידושי הר"ן שם ד"ה נמצא). אך הגמרא (סוכה מ.) מבהירה שלא רק אכילה הותרה, אלא כל הנאה
המשך קריאה
שאלה: חודש אלול הגיע. האם אני עדיין יכול לטעת עץ לימונים בגינה שלי? תוספת שביעית למרות שכל דיני השביעית חלים רק מתחילת שנת השמיטה (מראש השנה) למדו חכמים (ר"ה ט.) שישנו דין תוספת שביעית, ולכן מן התורה אסור לחרוש את השדות שלושים יום קודם השביעית
המשך קריאה
לקראת ראש השנה ה'תשע"ו הבא עלינו לטובה, הכנו לכם מתנה מיוחדת: הרב רימון בסרטון של 5 דקות בלבד (!) על מצוות שמיטת כספים ופרוזבול. בנוסף, הכנו לכם פרסום מיוחד ובו דף הנחיות מפורט ופשוט על מצוות עשיית פרוזבול + נוסח פרוזבול כשר, עדכני ומוכן לשימוש
המשך קריאה