מדוע חשוב כל כך לספור ספירת העומר? הרמב"ן (ויקרא כ"ג, לו) מסביר, שמטרת הספירה היא לחבר בין פסח לשבועות, וליצור כעין חג שמתמשך על פני ארבעים ותשעה ימי הספירה. פסח הוא כעין יום טוב הראשון של החג, שבועות הוא יום טוב האחרון, וימי הספירה הם
המשך קריאה
יום כ"ח באייר זכה לשם "יום ירושלים", ויש מקום רב לתמוה על שם זה. במלחמת ששת הימים מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית והיה חשש לאסון לאומי עצום. על אף גודל האיום, זכה עם ישראל, בעזרת ה', לתשועה גדולה. לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש
המשך קריאה
בס"ד סעודה שלישית: אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה – האם יאמר גם "על הנסים"? במציאות דומה, כשחל ראש חודש במוצאי שבת, ישנן כמה שיטות: יאמר רצה בלבד, יאמר יעלה ויבוא בלבד, יאמר שניהם. אולם, במקרה שלנו, כתב המשנה ברורה (קפ"ח, ס"ק לג) שיאמר "רצה"
המשך קריאה
לחצו כאן לצפייה בקובץ "מדריך מהיר לקניית ארבעת המינים" באיכות גבוהה! הקובץ לקוח מתוך ספרו של הרב רימון- "ארבעת המינים- הלכה ממקורה". לרכישה >> לחצו כאן!
בס"ד מדוע מצוות הקהל מופיעה בפרשתנו? מידי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מתקיים מעמד הקהל. מעמד זה הוא מרגש ביותר. כל העם "האנשים, הנשים והטף, וגרך אשר בשעריך" נאסף בבית המקדש ושומע את קריאת התורה מפיו של המלך. מדוע מצוות הקהל
המשך קריאה
מטרתו של יום הכיפורים מפורשת בפסוקים בפרשת אחרי מות (ויקרא טז, כט-ל): וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. התורה קובעת שיום הכיפורים מיועד
המשך קריאה
%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f היכנסו לקישור!
ימי העיון של החמ"ד בגמרא מסכת סוכה, קיץ תשע"ו
בתשעת הימים התקיימו ימי לימוד לילדי אלון שבות, בהשתתפות מאות מילדי היישוב בארגון וביוזמה של הרב רימון שליט"א. הבוקר הרב רימון העביר שיעור מסכם לילדים הלומדים וחיזק אותם לקראת תשעה באב.
סעודה מפסקת: הברייתא במסכת תענית (כט:, ובעירובין מ:) אומרת שמעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו: דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. נחלקו ראשונים האם
המשך קריאה
בס"ד ראוי לכל אדם שיהא דואג ומיצר על החורבן (שו"ע או"ח א, ג), בפרט בימים אלו ובפרט בתקופה שבה אנו נמצאים כעת. אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו (מג"א תקנא) ואין ללכת לאירועים של שמחה. לכן אין ללכת להצגה או לקולנוע בימים אלו. כמו
המשך קריאה
רגילים אנו לכך שהלכות אבלות על החורבן קיימות בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע (אורח חיים א, ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו
המשך קריאה
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן מיוחד, כמעט חג. "כחולו של מועד" קורא לו הרמב"ן בפרשתנו (ויקרא כ"ג, לו): "וציווה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני
המשך קריאה
סיכום ההלכות – פסח שחל בשבת: מוצאי שבת הגדול – לדעת המשנה ברורה אומרים 'ויהי נועם', אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת ציץ אליעזר אין אומרים, וכך המנהג. הכנות לליל הסדר – יש להכין מי מלח לפני שבת. אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת
המשך קריאה
דבר תורה לפרשת תזריע – ראש חודש ניסן ברכת האילנות הגמרא (ברכות מג ע"ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך ברכת האילנות: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות
המשך קריאה
השבוע התכנסו יותר מ300 גברים ונשים במרכז האקדמי לב לשיעור של הרב רימון לקראת פסח! האולם היה מלא מפה לפה והיה מרשים מאד.
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים ניתנו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אדם לקיים את
המשך קריאה
זמן הקריאה כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט ע"א) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו,
המשך קריאה
מה יעשה אדם שלא שמע מילה מהמגילה? קריאת המגילה בעל פה המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת, שמי שקורא את המגילה בעל פה לא יוצא ידי חובתו. הגמרא (יח.) אומרת שהמקור לכך הוא הפסוק "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שמות יז, יד), שממנו משמע שזכירה נעשית מתוך
המשך קריאה
ליל הסדר איננו רק אוסף של הלכות ומנהגים; זהו לילה משמעותי ביותר בהווייה היהודית –לילדים ולמבוגרים, לאנשי התורה ולאנשי המעשה. בהגדה של פסח –"שירת מרים" ימצא הלומד הסברים מפורטים על הלכות ודיני החג, הסברים אודות מקורותיו של טקסט ההגדה, עיוני מחשבה, ואף תמונות וחידות לכל
המשך קריאה
הגמרא בתענית כט. אומרת: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה… רש"י מבאר: משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח. לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים,
המשך קריאה
לתיאום שיעורים, שלחו לנו מייל: office@halachaveoraha.sulamot.org
סיפור נפלא שמלמד אותנו למה חג החנוכה מסומן כחגו של "נס פך השמן" ולא חג על שם ניצחון המכבים במלחמה... היכנסו עכשיו! >> דבר תורה לחנוכה 7
ייחודיותו של חג החנוכה: לעיון במאמר המלא, לחצו כאן!! >> דבר תורה לחנוכה 5
הנרות הללו קודש הם: לעיון במאמר המלא, לחצו כאן!! >> דבר תורה לחנוכה 4
היכן יש להדליק נרות חנוכה בבית משותף? (משפחה, שותפים וכו') לעיון במאמר המלא. לחצו כאן! >> דבר תורה לחנוכה 3
הדלקת נרות חנוכה באירועים: לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה 2
לימוד ועיון במהותה של מצוות נר חנוכה לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה
בעיר פראג, לפני כארבע מאות שנה, הקהילה היהודית היhתה עצובה. השנה לא הצליחו להשיג ארבעת המינים. מזג האוויר בפראג לא מאפשר לגדל חלק מארבעת המינים ובמיוחד לא את האתרוג. לפתע, נשמעו קולות שמחה. הצליחו להשיג לולב אחד, הדסים וערבות!! אולי יצליחו להשיג סט אחד של
המשך קריאה
אילו אושפיזין מגיעים בכל יום? רובנו כבר יודעים; אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד (על פי האר"י). יש שמחליפים את המיקום של יוסף (על פי סדר התולדות), ויש ששמים את שלמה במקום יוסף. כולם באים בכל יום, אלא שבכל פעם יש אורח אחר בראש
המשך קריאה
הרבנות הראשית הודיעה בשנים עברו שיש מקומות בהם שמים את הלולבים בתוך דבק, ושיש להודיע זאת לציבור בגלל המחלוקת שבעניין זה. ננסה לבאר מעט עניין זה, האם ניתן להדביק לולב עם דבק? הגמרא בסוכה לב. דנה בעניין התיומת (אנו פוסקים להלכה שהכוונה היא לעלה
המשך קריאה
הברייתא בסוכה מו. אומרת: "נכנס לישב בה אומר: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". הראשונים נחלקו מתי מברך, ומהי משמעות המילה 'לישב'. הרמב"ם (הלכות סוכה, פ"ו הי"ב) הבין שהכוונה לישיבה ממש, ולכן כתב שיש לקדש מעומד ולברך 'לישב' עדיין בעמידה, ואחר כך לשבת, ובכך לקיים
המשך קריאה
פסול "נחלקה התיומת" בלולב הגמרא (סוכה לב ע"א) אומרת: בעי רב פפא: נחלקה התיומת מהו?... איכא דאמרי: אמר ריב"ל: נחלקה התיומת – נעשה כמי שנטלה התיומת, ופסול. הראשונים פסקו כדעה זו. אך מהי התיומת? ומה השיעור של דין "נחלקה התיומת"? בשאלות אלו נחלקו הראשונים: הרמב"ם
המשך קריאה
לקראת חג הסוכות, החלטנו במרכז הלכה והוראה להוציא עבורכם חוברת לימודי יומי- משפחתי לשבעת ימי החג! היא ניתנת להורדה מיידית ובחינם! איפה? >> לחצו כאן! מה יש בחוברת? החוברת מיועדת ללימוד משפחתי בסוכה, והיא כוללת לימוד ברמות שונות: מאמרי הלכה - שלושה מאמרים מאת רבני מרכז
המשך קריאה
צפו בסרטונים המופיעים בהמשך העמוד, ענו על החידות המופיעות בתחתית הסרטונים, ובין העונים על החידות תוגרל חוויה משפחתית בחול המועד סוכות בחוות ארץ האיילים בגוש עציון! "משפחה לומדת"- חוברת לימוד לימות החג- להורדה בחינם לחץ כאן! ספר "ארבעת המינים" (מסדרת "הלכה ממקורה") של הרב יוסף צבי רימון-
המשך קריאה
להלן קובץ הנחיות מעשיות לצום יום הכיפורים. כמובן שצריך לשאול על כל מקרה לגופו, אך להלן כמה הנחיות כלליות (בעיקר לחולים, או לנשים מעוברות או מיניקות שניתנה להן הוראה שלא לצום). צום יום כיפור הוא מן התורה ולכן הוא אפילו חשוב יותר מן התפילות. לכן
המשך קריאה
סדר העבודה של יום הכיפורים מורכב מחמש עשרה בהמות הקריבות בו ומגוון רחב של פעולות הנעשות במהלכו. משום כך, קל לצאת אחרי אמירת "סדר העבודה" במוסף של יום הכיפורים עם תחושה של בלבול וסחרור קל. במאמר קצר זה לא נתמקד בסידור טכני של התהליכים השונים,
המשך קריאה
באכילת הסימנים נעשית פעולה הדומה לאיסור ניחוש מן התורה, אולם יש הבדל מהותי בין הדברים ממנו ניתן להשליך על ראש השנה בפרט ועל החיים בכלל... מדוע אוכלים את הסימנים? האם סימני ראש השנה אינם אלא ניחוש? בראש השנה אנו אוכלים סימנים לסימן טוב: תמר, תפוח
המשך קריאה
לקראת ראש השנה נפרט כמה מהלכות התקיעות. ראשית יש לומר; שבכל מקרה- אין מצב שבו צריך לחזור יותר מאותו הסדר שבו נמצאים (תש"ת או תר"ת וכו'), ואין צורך בשום טעות שהיא לחזור אחורה. מה עושים במקרה בו קולות השברים או התרועה לא עלו יפה? בנושא זה
המשך קריאה
רובנו ככולנו מבינים ויודעים, שהמרכיבים העיקריים והחשובים במצוות החג של ראש השנה הם התפילות והתקיעות, בעוד ש"סימני ראש השנה"- מהווים רק חלק שולי ממנהגיו של החג. אף על פי כן, עובדה זו אין בה משום גריעה מחשיבותם ומעמקם ההלכתי והמחשבתי של הסימנים. במאמר זה- נתמקד ברובד
המשך קריאה
לא בושה להודות, כולנו קצת הסתבכנו עם כל העסק הזה של הפרוזבול... בדיוק בשביל זה הבאנו לכם לקראת ראש השנה דף הנחיות מעשיות + נוסח פרוזבול כשר, תקין ומוכן לשימוש מיידי! אתם מוזמנים לשתף בכל דרך ומדיה אפשריות- על מנת לזכות את הרבים! שמיטת כספים ופרוזבול
המשך קריאה
אם מתבוננים במקורות המשנה והגמרא ניתן לראות, שככל שהשנים עוברות, ישנן יותר חומרות ביחס לשלושת השבועות ותשעת הימים. מדוע? נראה שיש לכך סיבה מיוחדת וחשובה. בשלחן ערוך (ק"פ, ה) כתב שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום-טוב. מדוע מכסים את
המשך קריאה
המשנה בתענית כו: אומרת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבס...". כלומר שבשבוע שחל בו תשעה באב ישנו איסור תספורת וכיבוס. בשו"ע (או"ח, תקנ"א, ג) פסק שאין ללבוש אפילו בגד שכובס לפני שבוע זה. הרמ"א הסכים לכך, והוסיף
המשך קריאה
רגילים אנו שהלכות אבלות על החורבן קיימים בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע בסימן א' (ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו הלכה יום
המשך קריאה
במשנה (תענית, פ"ד, ו-ז) בתענית מצאנו שחמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז וחמישה דברים אירעו בתשעה באב. למרות זאת, דין תשעה באב חמור יותר ועליו נאמרו במשנה כמה איסורים מיוחדים: חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב... בתשעה באב נגזר על
המשך קריאה
האם אנחנו מוכנים לספירת העומר ולחג השבועות, אך גם לקבלת התורה שלנו ביום-יום מחדש? רמת הגולן, חטיבה 188 (הידועה לתהילה!), פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה). בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות
המשך קריאה
לדף- סרטונים על הכנת הבית לפסח קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה, מוציא מצה
לצפייה בכל הסרטונים ברצף לדף- סרטונים על סימני הסדר כללי יסוד הכשרת הכיריים הכשרת התנור הכשרת השיש הכשרת הכיורים הכשרת המיקרוגל הכשרת המדיח מכירת חמץ הגעלה וליבון בדיקת חמץ מכירת חמץ
מי שהיה ער בליל שבועות – האם יברך ברכות השחר? מנהג העולם או הנאת האדם? נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב"ם (הלכות תפילה, פ"ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם, ואם אינו נהנה - אינו מברך. לכן, אין אין לומר
המשך קריאה
שאלה זו מעשית בעיקר כאשר יום טוב חל לאחר השבת או לפני השבת, וכך רצף של ימים ללא מקלחת רחצה ביום טוב: אשכנזים: בדוד שמש – ניתן לרחוץ כרגיל, ואפילו כל גופו בחמין. ויש המקפידים לרחוץ במים פושרים בלבד. במים שחוממו בבוילר, וכיבו את הבוילר לפני
המשך קריאה
תזכורות: להכין נר נשמה לפני שבת סעודה שלישית מוקדמת – כדאי אפילו לפצל את הסעודה על ידי מנחה (בשעה 1:15) ולאכול אחר כך מנה אחרונה (ועדיף ליטול ידיים שוב, וכך לאכול סעודה שלישית עם לחם). שינה בשבת זו: מותר לישון בשבת גם אם מטרתו היא
המשך קריאה
הגמ' בשבת פח. אומרת שכפה הקב"ה את קבלת התורה על עם ישראל "כפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית". הקושי שבדרשה זו: דווקא הפשט הוא הפוך ממש. עם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ואם כך מה היה הצורך בכפייה? (תוס' שם, ד"ה כפה). המהר"ל נותן
המשך קריאה
השנה יום העצמאות נחגג בד' באייר. מתי אם כן אומרים הלל? ומתי מתגלחים? השנה חל ה' באייר ביום שישי, כפי שהיה בהקמת המדינה. למרות זאת, כיוון שציון יום העצמאות ביום שישי עלול לגרום לחילול שבת המוני, הוחלט כבר בשנותיה הראשונות של המדינה שאם יום
המשך קריאה
השנה חל יום טוב ראשון של פסח בשבת. האם יש הלכות מיוחדות לפסח ולשבתות שסמוכות לו? אמירת 'ויהי נועם' במוצאי שבת הגדול הטור (תצה) כותב, שאומרים 'ויהי נועם' במוצאי שבת כאשר יש אחריו ששה ימי חול, ולא כאשר אחד הימים הוא יום. לפי
המשך קריאה
איך מכשירים כיור לפסח? סרטון הדרכה של הרב רימון- כתבה שלישית בסדרה שהתפרסמה בערוץ 7 בתאריך ה' בניסן ה'תשע"ה (25/3/15). מאת: ישי קרוב >> לצפייה לחצו כאן
בפינה הקודמת ביררנו את יסוד חובת שתיית ארבע כוסות בליל הסדר, ואת כמות היין שצריך לשתות בכל כוס. כעת נבחן כמה שאלות נוספות הקשורות למצווה זו. האם ניתן לשתות מיץ ענבים? בקידוש שנעשה במשך השנה כולה בשבתות וחגים, אפשר לכתחילה לצאת ידי חובה בשתיית
המשך קריאה
שתיית ארבע כוסות היא תקנה החורזת ומלווה את מהלך ליל הסדר. המשנה (פסחים צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח: - קט.) מבארת, שחיוב זה של ארבע כוסות כולל אנשים ונשים, גדולים וקטנים, ומסבירה ששתיית ארבע כוסות נתקנה מפני ששתיית
המשך קריאה
לאחר שפירטנו כאן את העקרונות של הכשרת הכלים, כעת נציין בקצרה את האופן המעשי של הכשרת המטבח לפסח. תנור: בדרך כלל נזהרים שלא להכשיר תנור לפסח, שכן חום התנור אינו מגיע לחום של ליבון חמור, הנדרש בתנור. עם זאת, יש למקילים על מה לסמוך,
המשך קריאה
בימים שלקראת חג הפסח, עם ישראל מתעסק בנקיון הבית ובהכשרת הכלים והמטבח. רבים מן האנשים כיום אינם מכשירים את כלי החמץ על מנת להשתמש בהם בפסח, כי יש להם מערכות כלים מיוחדות לפסח. אולם לעתים מכשירים מעט כלים, ובנוסף מכשירים את המטבח (שיש, כיורים
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט.) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר, שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל - פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל
המשך קריאה
מצוות זכירת מעשה עמלק התורה מצווה אותנו שלוש מצוות הנוגעות לעמלק (הקדמת הרמב"ם להלכות מלכים): למחות זרעו של עמלק; לזכור מה שעשה עמלק; שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך. מקורם של מצוות הזכירה ואיסור השכחה הוא בפרשת זכור (דברים כה, יז-יט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
המשך קריאה
שאלה: אדם שעתיד לעבור ניתוח בימי ספירת העומר, ויהיה בטיפול ובהרדמה למשך יממה שלמה, כך שיפסיד יום אחד של הספירה, האם יכול לספור בברכה עד תאריך זה? תשובה: כתב הבה"ג (מובא בתוס' במנחות סו. סוף ד"ה זכר, ובמגילה כ:): "פסק בהלכות גדולות,
המשך קריאה
לקראת ראש השנה ה'תשע"ו הבא עלינו לטובה, הכנו לכם מתנה מיוחדת: הרב רימון בסרטון של 5 דקות בלבד (!) על מצוות שמיטת כספים ופרוזבול. בנוסף, הכנו לכם פרסום מיוחד ובו דף הנחיות מפורט ופשוט על מצוות עשיית פרוזבול + נוסח פרוזבול כשר, עדכני ומוכן לשימוש
המשך קריאה
כיצד יש לנהוג השנה, כשעשרה בטבת חל ביום שישי? נחלקו תנאים בדבר (ברכות ה.-ה:, ובתוספתא בתענית, פרק ב' הלכה ז'). לדעת רבי יהודה, יש לשבור את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה. מאידך, לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד תומה.
המשך קריאה