סדר העבודה של יום הכיפורים מורכב מחמש עשרה בהמות הקריבות בו ומגוון רחב של פעולות הנעשות במהלכו. משום כך, קל לצאת אחרי אמירת "סדר העבודה" במוסף של יום הכיפורים עם תחושה של בלבול וסחרור קל.

במאמר קצר זה לא נתמקד בסידור טכני של התהליכים השונים, אלא ננסה להבין שאלה עמוקה יותר: מהי המטרה של עבודת יום הכיפורים? מהם תהליכי העומק שמבקש הכהן הגדול לבצע ביום הזה?

ציור הכהן הגדול / הרב ד"ר צבי פנטון ז"ל צייר על דופן סוכתו, 82'

בפרשת אחרי מות אפשר למצוא שלוש מטרות שונות המושגות במהלך העבודה, לפי הסדר הבא:

1) מטרה אחת היא כניסתו של אהרן אל קדש הקדשים, "בזאת יבא אהרן אל הקדש".

2) מטרה שניה היא כפרת המקדש וטהרתו, "וכפר את מקדש הקדש".

3) מטרה שלישית היא כפרת העוונות של עם ישראל, "ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר".

כאשר מודעים לקיומן של שלוש המטרות הללו, קל יותר לשוב ולהתבונן על סדר העבודה, ולראות כיצד כל אחד מן הפעולות שעושה הכהן הגדול משרתת את אחת המטרות. כך למשל, הקטרת הקטורת, המכסה את הכפורת בענן עשן, מאפשרת את כניסת הכהן הגדול אל הקודש. הזאת דם הקרבנות בהיכל מטהרת את המקדש. ושילוח השעיר לעזאזל מכפר על עוונות העם.

נראה כי מה שמייחד את עבודת יום הכיפורים משאר העבודות במקדש הוא השילוב בין שלוש המטרות. את כפרת הקרבנות של כל השנה כולה אפשר לדמות לתחבושת שמניחים על הפצע מבחוץ, בקלות ובלי מאמץ, והיא מסייעת להקל את המכה. אך עבודת יום הכיפורים דומה יותר לניתוח לב פתוח. כניסת הכהן הגדול למקום שהכניסה אליו במהלך השנה מחייבת מיתה, והחיטוי היסודי שעובר המקדש כולו, מבטאים את הרצון לתקן מן השורש את הפגמים והעיוותים שנוצרו לאורך השנה בקשר שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.

את ספר השמיטה לילדים של הרב אברהם סתיו אתם מכירים?
לפרטים ולרכישה מיידית >> לחצו כאן!!