בעיר פראג, לפני כארבע מאות שנה, הקהילה היהודית היhתה עצובה. השנה לא הצליחו להשיג ארבעת המינים. מזג האוויר בפראג לא מאפשר לגדל חלק מארבעת המינים ובמיוחד לא את האתרוג.

לפתע, נשמעו קולות שמחה. הצליחו להשיג לולב אחד, הדסים וערבות!! אולי יצליחו להשיג סט אחד של ארבעת המינים!! אולם, אתרוג מניין? החיפושים והכספים שאנשים היו מוכנים להשקיע לא הועילו; לא הצליחו למצוא אף אתרוג. באותם ימים גם מטוסים לא היו, וקשה מאוד להביא ממדינות אחרות.

אחד הגבירים, האנשים העשירים בעיר, החליט לנסות ולהשיג אתרוג. דיבר עם אנשים שהיו עמו בקשרי מסחר, וניסה מאוד להביא אתרוג ביחד עם ספינה שבדיוק הייתה אמורה להגיע מארץ אחרת.

אולם, הגיע ערב חג הסוכות ועדיין אין אתרוג… פתאום נשמעת דפיקה בדלתו של הגביר. שליח מיוחד מודיע לו בשמחה: הבאתי לך אתרוג! ביחד עם הסחורות האחרונות שהבאנו באוניה, הצלחנו להשיג אתרוג יפיפה עבורך.

אט אט פשטה השמועה בפראג.. "יש אתרוג!"

הגביר לקח את האתרוג והתבונן בו. אכן, אתרוג יפה מאוד. צבעו ירוק-צהוב ואין בו פגמים. אט אט פשטה השמועה בפראג… "יש אתרוג!! יש ארבעת המינים!" העיר פראג צהלה ושמחה. לא נפסיד מצווה יקרה זו. אמנם רק סט אחד של ארבעת המינים, אבל כל הקהילה תוכל להשתמש בו. הגביר מרשה לכולם ליטול את ארבעת המינים שלו.

הלך הגביר בשמחה לבית הרב, הגאון מהר"ש, רבה של פראג, והראה לו את האתרוג. הרב שמח מאוד. אתרוג ממש יפה. אך לפתע נפלו פני הרב. עצב נראה בעיניו. "מדוע הרב עצוב?", שאלו הגביר. "לא נוכל להשתמש באתרוג זה", אמר הרב. "מדוע? הרי האתרוג כל כך יפה", אמר הגביר בתמיהה. ענה הרב בקול עצוב "אתרוג זה – אתרוג מורכב הוא. כיוון שהאתרוג הוא עץ חלש, הרכיבו אותו ביחד עם לימון, ולכן הצליחו לגדל את האתרוג. אולם, על אתרוג מורכב אי אפשר לברך".

העיר פראג נבוכה. עצב היה נסוך על פני כולם. אתרוג יפה כל כך, אך מורכב. אי אפשר לקיים את המצווה.

בפראג התארח באותו זמן הש"ך (השפתי כהן. רבי שבתי כהן). הש"ך היה אחד מגדולי הדור, אם לא הגדול שבהם. הלך הגביר אל הש"ך ושאלו האם ניתן לברך על אתרוג מורכב, כשאין אתרוג אחר. ענה הש"ך "למרות שעדיף לברך על אתרוג רגיל, הרי שאם אין אתרוג אחר, נחשב הדבר לשעת הדחק, וניתן לברך גם על אתרוג מורכב".

הגיע הבוקר הראשון של סוכות. אומרים את ההלל, וצריך לברך על ארבעת המינים. לקחו האנשים את ארבעת המינים הללו ונתנו לחזן בכדי שיברך, על פי פסיקת הש"ך. עמד החזן ליטול את ארבעת המינים, אך לפתע נפל האתרוג ונשבר הפיטם. הבינו כולם, שכנראה, לא היו צריכים להשתמש בארבעת המינים הללו. ואכן, באותה שנה, לא יכלו יהודי פראג לקיים את מצוות ארבעת המינים.

הש"ך חזר לביתו. חלף זמן והוא נהיה חולה. הוא הרגיש שקיצו עומד לבוא ושהוא עומד למות. קרא הש"ך לבנו: אני מצווה אותך שתלך לרבה של פראג, לגאון מהר"ש, ותבקש מחילה על שנתתי הוראה בעירו. לא הייתי צריך להורות במקום שיש בו "מרא דאתרא" (רב של המקום). וכך מסופר בשו"ת שבות יעקב (ח"א סימן ל"ו), "ושהגאון בעל הש"ך נתחרט על הוראה זו, קודם מותו ציווה לבנו בכתב ידו שיבקש מחילה".

ואכן, הפוסקים כתבו להלכה, שאין להשתמש באתרוג מורכב, אלא רק באתרוג בלתי מורכב. הרב קוק חיזק רבות את הצורך באתרוג בלתי מורכב. הוא טען שאתרוג מורכב איננו אתרוג, ואף כתב על כך ספר שלם (עץ הדר, עמ' עב, אות יד). גם המשנה ברורה (תרמ"ח, ס"ק סה) פסל אתרוג מורכב.

לכן חשוב להקפיד על הכשר (לאו דווקא הכשר על קופסה, אלא הכשר כללי על הפרדס) האומר שהאתרוג "בלתי מורכב".

יש 4 סימנים שמסרו הפוסקים לאתרוג שאינו מורכב (מובאים במ"ב תרמ"ח ס"ק סה):

א.   בליטות

ב.   עוקץ שקוע

ג.    קליפה עבה

ד.   גרעינים זקופים לאורכו.

סימנים אלו עברו במסורת, אולם, הם אינם מראים בהכרח שהאתרוג בלתי מורכב. על כן יש לסמוך רק על אתרוג שיודעים שהגיע מפרדס שהאתרוגים שם בחזקת בלתי מורכבים.

נכתב ע"י הרב יוסף צבי רימון

נערך ע"י ניצן רואי