סיכום ההלכות – פסח שחל בשבת:

• מוצאי שבת הגדול – לדעת המשנה ברורה אומרים 'ויהי נועם', אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת ציץ אליעזר אין אומרים, וכך המנהג.
• הכנות לליל הסדר – יש להכין מי מלח לפני שבת. אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת כמות קטנה (ועל כל פנים כמות שתספיק כדי לכסות את הכרפס), ויש לשים קודם את המלח ואח"כ את המים (הפוך מהרגיל ביום חול).
• יש להכין חרוסת לפני שבת. אם לא הכינו: יחתוך את האגוזים לחתיכות גדולות במקצת. בנוגע ללישה: ייתן קודם את היין ואח"כ את האגוזים וכו'; יעשה בלילה רכה, ולכתחילה יערב באצבעו (לדעת החזו"א אפשר לערב בכף). מי שעושה בלילה עבה בשני השינויים הנ"ל – יש לו על מי לסמוך. אם נתנו מעט משקה בחרוסת לפני שבת (אך מעט יותר מכמה טיפות) – אפשר להוסיף בשבת עוד משקה.
• זרוע – יש לצלותה כמובן לפני שבת. אם לא צלו – יניחו זרוע מבושלת שאינה צלויה.
• ליל הסדר (ליל שבת) – אין אומרים ברכת 'מעין שבע' – 'מגן אבות' (אך אומרים 'ויכולו').
• יש האומרים 'שלום עליכם' ויש שאינם אומרים. אפשר להציע לומר פעם אחת כל בית (ולדלג על 'אשת חיל').
• הכנות לשביעי של פסח – יש לעשות (ביום חמישי) 'עירוב תבשילין' במצה ובתבשיל נוסף. גם מי שלא יבשל מיו"ט לשבת אלא רק ידליק נרות – יעשה 'עירוב תבשילין', משום שגם הדלקת נרות וחימום אוכל מיו"ט לשבת הן הכנות. אם מתארח – לא יעשה עירוב תבשילין.
• שביעי של פסח – ניתן להתיר לבשל משביעי של פסח לשבת 'מצה שרויה' (אף למחמירים בכך) או קטניות לשבת. אמנם, ייזהר שלא לטעום או לאכול בטעות בחג מתבשילים אלו (ויברור את הקטניות לפני הבישול, גם מחשש לחיטה הנמצאת ביניהן). אמנם, כיום כאשר יש אמצעי קירור כדאי להכין את הקטניות כבר בחול המועד או אף לפני החג (כשמכינים בפסח אפשר להכין מעיקר הדין גם בכלי פסח, ובמיוחד משום שלא ישתמשו בהם בעשרים וארבע השעות הבאות, אך טוב יותר כיום להכין במקרה זה בכלים חד פעמיים).
• שבת הצמודה לשביעי של פסח – נחלקו הפוסקים אם מותר לאכול חמץ. להלכה – מעיקר הדין אפשר להקל ובפרט בדברים שאינם חמץ אלא שנהגו למוכרם לגוי (נפתחו לפני פסח; אין 'הכשר לפסח' למרות שלפי המרכיבים אין זה חמץ, וכד'). בוודאי שאפשר להקל בקטניות.