בברכות השחר כלולות שמונה עשרה ברכות (כך בגמרא, וכך ברמב"ם תפילה פ"ז ה"ז). בכך כלולות הברכות הקצרות ("אשר נתן לשכוי בינה" וכו') ושאר ברכות השחר: א-לקי נשמה, על נטילת ידיים, טלית, תפילין וכו'.
נחלקו הראשונים האם ברכות אלו נתקנו על הנאת האדם (רמב"ם) או שאלו ברכות שבח על מנהגו של עולם (רמב"ן, ר"ן). לפי הרמב"ם, יש לברך ברכות השחר רק אם התחייב בהן. למשל, אדם שלא נעל נעליים, לא יברך ברכת "שעשה לי כל צרכי". אולם, לדעת הרמב"ן, גם אם לא התחייב יש לו לברך, כי העולם נהנה מדברים אלו בכל יום. הרמ"א (מ"ו, ח) פסק כדרך זו, שהברכות נתקנו על מנהג העולם, ולכן גם אם לא התחייב – יברך.
הברכה הראשונה שאנו אומרים היא "אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".
כאשר שומע קול תרנגול אומר "ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" (ברכות ס:). מדוע אכפת לנו מן התרנגול? הטור (מ"ו) מבאר שאין הכוונה לתרנגול. הלב נקרא שכוי, והלב הוא המבין, אלא שכיוון שגם התרנגול מבין, ובלשון ערב קוראים לתרנגול "שכוי", לכן תיקנו נוסח זה.
יכולת ההבחנה בין יום ובין לילה, הינה גם יכולת הבחנה בין אור לחושך, בין טוב ובין רע. לאדם ישנה יכולת הבחנה מיוחדת, ודבר זה בא לידי ביטוי בכל בוקר מחדש.
האם ניתן לברך ברכה זו כאשר לא שמעו תרנגול? בדבר זה נחלקו הראשונים, אולם להלכה אנו פוסקים שניתן לברך ברכה זו בכל מקרה (משנה ברורה, מ"ו ס"ק ב. אמנם, כותב המשנה ברורה, שאם לא שמע קול תרנגול, יברך ברכה זו אחרי עלות השחר). ברכה זו יכול לברך גם החרש, כי כאמור עיקר הברכה היא על ההבחנה (מגן אברהם, מ"ו ס"ק יד. והמ"ב כותב שיאמרנה רק אחרי עלות השחר).
אין תגובות