מדוע חשוב כל כך לספור ספירת העומר? הרמב"ן (ויקרא כ"ג, לו) מסביר, שמטרת הספירה היא לחבר בין פסח לשבועות, וליצור כעין חג שמתמשך על פני ארבעים ותשעה ימי הספירה. פסח הוא כעין יום טוב הראשון של החג, שבועות הוא יום טוב האחרון, וימי הספירה הם
המשך קריאה
יום כ"ח באייר זכה לשם "יום ירושלים", ויש מקום רב לתמוה על שם זה. במלחמת ששת הימים מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית והיה חשש לאסון לאומי עצום. על אף גודל האיום, זכה עם ישראל, בעזרת ה', לתשועה גדולה. לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש
המשך קריאה
בפרשה ישנה פסקה שבה יש שתי מצוות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו: (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיקֹוָק לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: (ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף... (ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
המשך קריאה
בפרשת השבוע קוראים אנו על המצורע. בין שאר הדברים, ישנו טקס מאוד משונה שצריך המצורע לעשות: ויקרא פרק יד (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: (ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם
המשך קריאה
בפרשת השבוע מתואר קרבן התמיד: "כבשים בני שנה תמימים, שנים ליום תמיד" (כט, לח). קרבן זה היה מוקרב פעמיים ביום: פעם אחת בשעות הבוקר (עד סוף שעה רביעית – זמנית), ופעם אחת "בין הערביים" (אחר הצהריים). בכל פעם, היו מקריבים כבש בתוך שנתו הראשונה, ביחד
המשך קריאה
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (כה, ב) מדוע זקוק הקב"ה לתרומות? האין זה תמוה שהקב"ה שהוא כל יכול, זקוק כביכול לתרומה מאת בני ישראל? נבאר את הדברים בעזרת סיפור המופיע בתלמוד הירושלמי (תרומות, פרק ח, סוף הלכה ג): פעם אחת הזמין בעל בית
המשך קריאה
בסוף פרשתנו מסופר על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני העם אל ראש הר סיני, מקום משכנו של ה': וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת א-להי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המשך קריאה
אברהם אבינו חופר בארות. יצחק חופר בארות. חפירת הבארות נראית כחשובה לקיום החיים. אולם, התורה נותנת דגש רחב ביותר לעניין זה, מדוע? הרמב"ן (כו, כ) מסביר זאת, בכך שיש משמעות פנימית לבארות: ויקרא שם הבאר עשק - יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין
המשך קריאה
הגמרא בברכות כט. אומרת שאדם ששכח טל ומטר בתפילה יכול להשלים אמירה זו בברכת "שומע תפילה": אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר... שאלה בברכת השנים – אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה. מדברי הגמרא עולה שאמנם יכול להשלים ב"שומע תפילה" (בניגוד לקיץ, שאם
המשך קריאה
ירושלים שלנו פרופ' צורר לא אהב את השמש, למעשה הוא ממש סלד ממנה. בתחילה, הוא ניסה להתעלם ממנה. אולם, הוא ראה שאורה מאיר בכל מקום. הוא ניסה להסתתר, אך הבין שאיננו יכול להיות כל העת תחת מחסה. הוא ניסה לשים קרם הגנה. אמנם השמש לא
המשך קריאה
מדוע לבנות תיבה? לכאורה, הקב"ה יכול היה להביא להצלת נח בדרכים פשוטות יותר. במקום לעמול על בניית תיבה במשך זמן רב, היה יכול להביא את נח לאי מסוים, ושם לא להמטיר גשם או לא להמטיר על ביתו של נח וכדומה. מדוע היה צורך בתיבה? התיבה
המשך קריאה
בס"ד מדוע מצוות הקהל מופיעה בפרשתנו? מידי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מתקיים מעמד הקהל. מעמד זה הוא מרגש ביותר. כל העם "האנשים, הנשים והטף, וגרך אשר בשעריך" נאסף בבית המקדש ושומע את קריאת התורה מפיו של המלך. מדוע מצוות הקהל
המשך קריאה
מטרתו של יום הכיפורים מפורשת בפסוקים בפרשת אחרי מות (ויקרא טז, כט-ל): וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. התורה קובעת שיום הכיפורים מיועד
המשך קריאה
בס"ד וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?! בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם
המשך קריאה
מדוע קיים איסור ריבית? בפרשתנו, פרשת כי תצא, אנו קוראים על איסור ריבית (דברים כג, כ): לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע קיים איסור ריבית דווקא בהלוואה? הרי, במקרה שאדם מוכר חפץ מסוים לאדם אחר, מותר לו להעלות
המשך קריאה
אנו מציעים לכם להצטרף לפרוייקט חדש ומיוחד מבית מרכז הלכה והוראה! הלכה בקצרה מפי הרב רימון החל מיום ראשון הקרוב, נשלח למצטרפים הודעת ווטסאפ עם הקלטה קצרה של הרב בהלכות שבת. אורך הפרוייקט: כ-30 יום. פרטים והרשמה בכתובת: https://halachaveoraha.sulamot.org/whatsapp/ נשמח אם תעבירו הלאה!
תמים תהיה עם ה' א-להיך בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים יח, יג-טו): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ
המשך קריאה
כיצד ניתן להתיר נדר? הרב יוסף צבי רימון פרשתנו, פותחת בדין נדרים. אדם שנדר נדר חייב לעמוד בו. התורה אומרת ביחס לנדרים "לא יחל דברו", כלומר לא יחלל את דיבורו. הספורנו מעיר, שבעשרת הדיברות כתובה לשון דומה "לא תישבעו בשמי לשקר וחללת את שם א-לקיך".
המשך קריאה
בס"ד ראוי לכל אדם שיהא דואג ומיצר על החורבן (שו"ע או"ח א, ג), בפרט בימים אלו ובפרט בתקופה שבה אנו נמצאים כעת. אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו (מג"א תקנא) ואין ללכת לאירועים של שמחה. לכן אין ללכת להצגה או לקולנוע בימים אלו. כמו
המשך קריאה
רגילים אנו לכך שהלכות אבלות על החורבן קיימות בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע (אורח חיים א, ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו
המשך קריאה
תפילת "מה טֹבו" מלווה את כניסתנו לבית הכנסת. מיד בכניסתנו אנו נוהגים לומר "מה טֹבו אֹהליך יעקב, משכנֹתיך ישראל". בפשטות, הפסוק מדבר על אוהליהם של עם ישראל במדבר, אולם חז"ל (סנהדרין קה ע"ב) פירשו אותו בנוגע לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, וממילא מתאים לאומרו בכניסה לבית הכנסת.
המשך קריאה
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן מיוחד, כמעט חג. "כחולו של מועד" קורא לו הרמב"ן בפרשתנו (ויקרא כ"ג, לו): "וציווה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני
המשך קריאה
דבר תורה לפרשת תזריע – ראש חודש ניסן ברכת האילנות הגמרא (ברכות מג ע"ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך ברכת האילנות: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות
המשך קריאה
פרשת שמיני – פרה מדוע דווקא פרה אדומה? לפני שנים רבות התבקש מו"ר הרב עמיטל זצ"ל להשתתף בשבת של תנועת "גשר", ובשבת הזאת היו דתיים וחילוניים. השבת הייתה מרוממת מאוד, ובסופה קמה נערה אחת ואמרה: "החלטתי לחזור בתשובה. מה המצווה הראשונה שעליי לקיים?". אם היו
המשך קריאה
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים ניתנו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אדם לקיים את
המשך קריאה
זמן הקריאה כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט ע"א) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו,
המשך קריאה
התורה מחברת את השבת והמשכן. התורה מזכירה את השבת בקצרה – יחד עם שאר המועדים – לאחר חטא העגל, אך מרחיבה עליה בתחילת פרשת ויקהל, בציווי על עשיית המשכן (שמות ל"ה, א-ג – בהתחלת עשיית המשכן): (א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר
המשך קריאה
מה יעשה אדם שלא שמע מילה מהמגילה? קריאת המגילה בעל פה המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת, שמי שקורא את המגילה בעל פה לא יוצא ידי חובתו. הגמרא (יח.) אומרת שהמקור לכך הוא הפסוק "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שמות יז, יד), שממנו משמע שזכירה נעשית מתוך
המשך קריאה
עיקר פרשתנו עוסק בכהנים – בגדי הכהונה והכנת הכהנים לעבודתם. הגמרא בנדרים (לה ע"ב ובקידושין כג ע"ב) מתלבטת אם הכהנים הם שליחים של עם ישראל – 'שלוחי דידן', או שליחים של הקב"ה – 'שלוחי דרחמנא'. מה משמעות ההתלבטות הזאת? לכאורה, מאן דאמר 'שלוחי דידן' סבור
המשך קריאה
הפרשה פותחת בתרומות של עם ישראל למשכן. ישנו קושי מפורסם בפסוק הראשון: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". לכאורה היה צריך להיות כתוב "ויתנו" לי תרומה? האבן עזרא מסביר, ש"ויקחו" יכול להתפרש גם כנתינה. הוא
המשך קריאה
הגמרא בתענית כט. אומרת: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה… רש"י מבאר: משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח. לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים,
המשך קריאה
האם המצווה נוהגת כיום? דבר מפורסם הוא, שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר, שהרמב"ם השמיט אותה משום שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות. יותר מכך: הגמרא
המשך קריאה
פסח שבת למה מצה? ארבע כוסות פסח שחל בשבת פסח שחל בשבת 2 הסדר של ליל הסדר/ בהלכה ובמחשבה המבנה הנסתר של ההגדה חימום אוכל בשבת שמיטה חברה מדריך שמיטה מעשי למטייל ערכי שנת השמיטה, וכיצד להמיר אותם לחברה המודרנית? הלכה פוגשת מודרנה/ שמיטה לשון
המשך קריאה
שאלה נשאלתי על ידי עמותת 'אקים', ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים. 80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת
המשך קריאה
בסוף פרשת השבוע שלנו התורה מספרת על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא, ומשלחת נציגי העם אל ראש ההר, מקום משכנו של ה': "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי
המשך קריאה
פרשת יתרו וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם... וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם, וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ: כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם
המשך קריאה
שיעורו של הרב עדו רכניץ במרכז האקדמי לב, במסגרת קורס שנתי על ענייני תורה ומדינה. השיעור עוסק בעינוי חשודים בפשע על פי ההלכה בעקבות פרשת דומא. עינוי חשודים במשפט העברי מקורות
פרשתנו מספרת על פרעה והמצרים המקבלים את המכה הראשונה, מכת הדם. לכאורה, משה היה יכול להסתפק במכת הדם. אילו היה אומר לפרעה: 'אינני מפסיק את המכה עד שתשחרר את בני ישראל' ולא היה סומך על הבטחות פרעה, אין ספק כי לבסוף פרעה היה נשבר ומשחררם.
המשך קריאה
ברכת הילדים בפרשת השבוע אנו קוראים את ברכת הכהנים. רבים נוהגים לברך את ילדיהם בברכה זו בליל שבת לפני הקידוש. הברכה נפתחת במילים "יְשִׂמְךָ א-להים כאפרים וכמנשה" (בראשית מח, כ) - לבן, או "יְשִׂימֵך א-להים כשרה, רבקה, רחל ולאה" - לבת, וממשיכה בפסוקי ברכת הכהנים
המשך קריאה
ותרא אותו כי טוב הוא ביחס למשה רבנו התורה אומרת כך (שמות ב', ב): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: מה פירוש הביטוי "כי טוב הוא"? האבן עזרא מסביר בפשטות שמדובר בילד יפה. חז"ל במסכת סוטה (יב.) נותנים לכך כמה פירושים אחרים:
המשך קריאה
בעשרה באב, התשס"ה, ערב העקירה מגוש קטיף, התבקשתי על ידי רבנים מגוש קטיף, לראות כיצד ניתן לסייע במלונות שאליהם היו אמורים להגיע תושבי גוש קטיף. הגענו עם אלפי מתנדבים לעזרה. לאחר כשבועיים הבחנתי שהדבר החשוב מן הכל, הוא בעיית התעסוקה. אנשים שהיו רגילים לעבוד בצורה
המשך קריאה
גדולתו של יוסף סוף-סוף המשפחה מתאחדת. יעקב ובניו מגיעים למצרים. היינו מצפים שכעת, לאחר עשרים ושתיים שנה שבהן יוסף לא ראה את יעקב, יגורו שניהם יחדיו. מן הסתם, יוסף יכניס את יעקב לארמון ויבנה לו שם בית נאה, כך שיחיה בתנאים נוחים ויגור בקרבת בנו
המשך קריאה
יוסף מגיע למצרים. בהיותו בבית פוטיפר, מנסה אשת פוטיפר לפתות אותו. מה הציל אותו מן החטא? חז"ל אומרים שדמות דיוקנו של אביו נזדמנה לו. מכאן רואים עד כמה משפיעה דמות אב או אם והזיכרונות שיש לילדם מהם; מה רבים הכוח והעוצמה שאב ואם יכולים לתת
המשך קריאה
סיפור נפלא שמלמד אותנו למה חג החנוכה מסומן כחגו של "נס פך השמן" ולא חג על שם ניצחון המכבים במלחמה... היכנסו עכשיו! >> דבר תורה לחנוכה 7
היכן יש להדליק נרות חנוכה בבית משותף? (משפחה, שותפים וכו') לעיון במאמר המלא. לחצו כאן! >> דבר תורה לחנוכה 3
הדלקת נרות חנוכה באירועים: לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה 2
בתחילת פרשת ויצא התורה מתארת את יעקב המרים את האבן מעל פי הבאר (בראשית כ"ט): (א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: (ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל
המשך קריאה
המפגש: מדוע אנו מתפללים? רבותינו נתנו טעמים רבים לכך, ואין כאן המקום לפרטם. נציין רק טעם אחד שעולה מדברי הרמב"ן (סוף פרשת בא), הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ג, פרק לו) והמהר"ל (נתיב העבודה, פרק ג'). נראה את דברי המהר"ל: העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה...
המשך קריאה
לימוד ועיון במהותה של מצוות נר חנוכה לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה
לקראת סיום הפרשה, התורה מספרת על יצחק המביא את רבקה אל אוהל שרה (בראשית כ"ד, סז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ: רש"י מבאר: האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל
המשך קריאה
עד כה אין הכתוב מגלה במפורש מדוע בחר הקב"ה באברהם. בפרשה שלנו, הקב"ה מסביר לראשונה, מדוע הוא משתף דווקא את אברהם בענישת סדום (י"ח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר
המשך קריאה
התורה מפתיעה אותנו בפתיחת הפרשה, כאשר פתאום אברהם אבינו מקבל שליחות מיוחדת ללא הסבר מקדים: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית י"ב, א). לגבי נח, למשל,
המשך קריאה
הקשת בפרשתנו מסופר, על הקשת שקבע הקב"ה כברית בינו לבין העולם, המסמלת שהקב"ה לא יביא יותר מבול לעולם: והקימותי את בריתי אתכם… זאת אות הברית אשר אני נותן ביני ובינכם… לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן, וניתה לאות ברית ביני ובין הארץ… ונראתה הקשת בענן,
המשך קריאה
פרק א' ופרק ב' בספר בראשית שונים מאוד זה מזה. בפרק א' האדם נברא בסוף. כל העולם נברא עבורו, ורק כאשר הכל מוכן נברא האדם. לעומת זאת בפרק ב' האדם נברא ואחריו העצים והחיות. להלן מספר הבדלים: פרק א' פרק ב' העולם נברא תחילה, ואח"כ
המשך קריאה
אילו אושפיזין מגיעים בכל יום? רובנו כבר יודעים; אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד (על פי האר"י). יש שמחליפים את המיקום של יוסף (על פי סדר התולדות), ויש ששמים את שלמה במקום יוסף. כולם באים בכל יום, אלא שבכל פעם יש אורח אחר בראש
המשך קריאה
הברייתא בסוכה מו. אומרת: "נכנס לישב בה אומר: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". הראשונים נחלקו מתי מברך, ומהי משמעות המילה 'לישב'. הרמב"ם (הלכות סוכה, פ"ו הי"ב) הבין שהכוונה לישיבה ממש, ולכן כתב שיש לקדש מעומד ולברך 'לישב' עדיין בעמידה, ואחר כך לשבת, ובכך לקיים
המשך קריאה
לקראת חג הסוכות, החלטנו במרכז הלכה והוראה להוציא עבורכם חוברת לימודי יומי- משפחתי לשבעת ימי החג! היא ניתנת להורדה מיידית ובחינם! איפה? >> לחצו כאן! מה יש בחוברת? החוברת מיועדת ללימוד משפחתי בסוכה, והיא כוללת לימוד ברמות שונות: מאמרי הלכה - שלושה מאמרים מאת רבני מרכז
המשך קריאה
סדר העבודה של יום הכיפורים מורכב מחמש עשרה בהמות הקריבות בו ומגוון רחב של פעולות הנעשות במהלכו. משום כך, קל לצאת אחרי אמירת "סדר העבודה" במוסף של יום הכיפורים עם תחושה של בלבול וסחרור קל. במאמר קצר זה לא נתמקד בסידור טכני של התהליכים השונים,
המשך קריאה
באכילת הסימנים נעשית פעולה הדומה לאיסור ניחוש מן התורה, אולם יש הבדל מהותי בין הדברים ממנו ניתן להשליך על ראש השנה בפרט ועל החיים בכלל... מדוע אוכלים את הסימנים? האם סימני ראש השנה אינם אלא ניחוש? בראש השנה אנו אוכלים סימנים לסימן טוב: תמר, תפוח
המשך קריאה
תשובה – מצווה קלה או קשה? כתוב בתורה בפרשת ניצבים כך (דברים ל', יא-יד): (יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג) וְלֹא
המשך קריאה
בפרשיית מקרא ביכורים (דברים כ"ו) ישנה מילה מנחה החוזרת שבע פעמים – מילים מהשורש 'נ.ת.ן': (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ… (ג)
המשך קריאה
**מדוע קיים איסור ריבית?** בפרשתנו, פרשת כי תצא, קוראים אנו על איסור ריבית: לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע יש איסור ריבית דווקא בהלוואה? אם אדם מוכר לאדם מסוים חפץ, הוא רשאי להעלות את המחיר, ואם שני הצדדים
המשך קריאה
בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים י"ח, יג): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: מה משמעה של תמימות זו? ציווי זה הוא בודאי ציווי מרכזי ומשמעותי, שהרי גם אברהם נצטווה "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז, א). הפסוקים הבאים מדברים על קוסמים
המשך קריאה
עשו לנו like בפייסבוק וקבלו עדכונים שוטפים על שיעורים ואירועים נוספים! לחצו כאן
לקראת ראש השנה ה'תשע"ו הבא עלינו לטובה, הכנו לכם מתנה מיוחדת: הרב רימון בסרטון של 5 דקות בלבד (!) על מצוות שמיטת כספים ופרוזבול. בנוסף, הכנו לכם פרסום מיוחד ובו דף הנחיות מפורט ופשוט על מצוות עשיית פרוזבול + נוסח פרוזבול כשר, עדכני ומוכן לשימוש
המשך קריאה
בחירת רבקה לאשה הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה בפרשתנו, עורך אליעזר בדיקות לרבקה (בראשית כ"ד, יד): וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ
המשך קריאה
מה היה חטאם של אנשי סדום הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה התורה מתארת את הפיכת סדום. ברור שהם נענשו על דבר חמור. התורה אף כותבת שחטאם חמור מאוד
המשך קריאה
כי יצר לב האדם רע מנעוריו הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה בפרשת נח, לאחר המבול, מתארת התורה את בניית המזבח על ידי נח, את הקרבת הקרבנות, ואת ההבטחה
המשך קריאה
מדוע נענשה מרים? הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה מרים מדברת לשון הרע על משה ונענשת בצרעת. אחד הכללים המרכזיים בהלכות לשון הרע הוא, שמותר לומר לשון הרע לתועלת (כך
המשך קריאה