מדוע חשוב כל כך לספור ספירת העומר? הרמב"ן (ויקרא כ"ג, לו) מסביר, שמטרת הספירה היא לחבר בין פסח לשבועות, וליצור כעין חג שמתמשך על פני ארבעים ותשעה ימי הספירה. פסח הוא כעין יום טוב הראשון של החג, שבועות הוא יום טוב האחרון, וימי הספירה הם
המשך קריאה
יום כ"ח באייר זכה לשם "יום ירושלים", ויש מקום רב לתמוה על שם זה. במלחמת ששת הימים מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית והיה חשש לאסון לאומי עצום. על אף גודל האיום, זכה עם ישראל, בעזרת ה', לתשועה גדולה. לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש
המשך קריאה
בפרשה ישנה פסקה שבה יש שתי מצוות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו: (ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיקֹוָק לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ: (ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף... (ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
המשך קריאה
בפרשת השבוע קוראים אנו על המצורע. בין שאר הדברים, ישנו טקס מאוד משונה שצריך המצורע לעשות: ויקרא פרק יד (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: (ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם
המשך קריאה
בפרשת השבוע מתואר קרבן התמיד: "כבשים בני שנה תמימים, שנים ליום תמיד" (כט, לח). קרבן זה היה מוקרב פעמיים ביום: פעם אחת בשעות הבוקר (עד סוף שעה רביעית – זמנית), ופעם אחת "בין הערביים" (אחר הצהריים). בכל פעם, היו מקריבים כבש בתוך שנתו הראשונה, ביחד
המשך קריאה
בסוף פרשתנו מסופר על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני העם אל ראש הר סיני, מקום משכנו של ה': וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת א-להי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המשך קריאה
אברהם אבינו חופר בארות. יצחק חופר בארות. חפירת הבארות נראית כחשובה לקיום החיים. אולם, התורה נותנת דגש רחב ביותר לעניין זה, מדוע? הרמב"ן (כו, כ) מסביר זאת, בכך שיש משמעות פנימית לבארות: ויקרא שם הבאר עשק - יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין
המשך קריאה
הגמרא בברכות כט. אומרת שאדם ששכח טל ומטר בתפילה יכול להשלים אמירה זו בברכת "שומע תפילה": אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר... שאלה בברכת השנים – אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה. מדברי הגמרא עולה שאמנם יכול להשלים ב"שומע תפילה" (בניגוד לקיץ, שאם
המשך קריאה
ירושלים שלנו פרופ' צורר לא אהב את השמש, למעשה הוא ממש סלד ממנה. בתחילה, הוא ניסה להתעלם ממנה. אולם, הוא ראה שאורה מאיר בכל מקום. הוא ניסה להסתתר, אך הבין שאיננו יכול להיות כל העת תחת מחסה. הוא ניסה לשים קרם הגנה. אמנם השמש לא
המשך קריאה
מדוע לבנות תיבה? לכאורה, הקב"ה יכול היה להביא להצלת נח בדרכים פשוטות יותר. במקום לעמול על בניית תיבה במשך זמן רב, היה יכול להביא את נח לאי מסוים, ושם לא להמטיר גשם או לא להמטיר על ביתו של נח וכדומה. מדוע היה צורך בתיבה? התיבה
המשך קריאה
בס"ד מדוע מצוות הקהל מופיעה בפרשתנו? מידי שבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מתקיים מעמד הקהל. מעמד זה הוא מרגש ביותר. כל העם "האנשים, הנשים והטף, וגרך אשר בשעריך" נאסף בבית המקדש ושומע את קריאת התורה מפיו של המלך. מדוע מצוות הקהל
המשך קריאה
בס"ד וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?! בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם
המשך קריאה
מדוע קיים איסור ריבית? בפרשתנו, פרשת כי תצא, אנו קוראים על איסור ריבית (דברים כג, כ): לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע קיים איסור ריבית דווקא בהלוואה? הרי, במקרה שאדם מוכר חפץ מסוים לאדם אחר, מותר לו להעלות
המשך קריאה
אנו מציעים לכם להצטרף לפרוייקט חדש ומיוחד מבית מרכז הלכה והוראה! הלכה בקצרה מפי הרב רימון החל מיום ראשון הקרוב, נשלח למצטרפים הודעת ווטסאפ עם הקלטה קצרה של הרב בהלכות שבת. אורך הפרוייקט: כ-30 יום. פרטים והרשמה בכתובת: https://halachaveoraha.sulamot.org/whatsapp/ נשמח אם תעבירו הלאה!
תמים תהיה עם ה' א-להיך בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים יח, יג-טו): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ: נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ
המשך קריאה
כיצד ניתן להתיר נדר? הרב יוסף צבי רימון פרשתנו, פותחת בדין נדרים. אדם שנדר נדר חייב לעמוד בו. התורה אומרת ביחס לנדרים "לא יחל דברו", כלומר לא יחלל את דיבורו. הספורנו מעיר, שבעשרת הדיברות כתובה לשון דומה "לא תישבעו בשמי לשקר וחללת את שם א-לקיך".
המשך קריאה
סעודה מפסקת: הברייתא במסכת תענית (כט:, ובעירובין מ:) אומרת שמעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו: דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת, וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. נחלקו ראשונים האם
המשך קריאה
בס"ד ראוי לכל אדם שיהא דואג ומיצר על החורבן (שו"ע או"ח א, ג), בפרט בימים אלו ובפרט בתקופה שבה אנו נמצאים כעת. אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו (מג"א תקנא) ואין ללכת לאירועים של שמחה. לכן אין ללכת להצגה או לקולנוע בימים אלו. כמו
המשך קריאה
רגילים אנו לכך שהלכות אבלות על החורבן קיימות בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע (אורח חיים א, ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו
המשך קריאה
תפילת "מה טֹבו" מלווה את כניסתנו לבית הכנסת. מיד בכניסתנו אנו נוהגים לומר "מה טֹבו אֹהליך יעקב, משכנֹתיך ישראל". בפשטות, הפסוק מדבר על אוהליהם של עם ישראל במדבר, אולם חז"ל (סנהדרין קה ע"ב) פירשו אותו בנוגע לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, וממילא מתאים לאומרו בכניסה לבית הכנסת.
המשך קריאה
בבא מציעא פרק ב משנה א מציאות שהן של המוצא מערך שיעור מוצע זמן הוראה מומלץ: שני שיעורים א. פתיחה: פעילות עם חפצי התלמידים לפי ההצעה בהמשך. ב. צעד ראשון: קריאת המשנה וחלוקתה למרכיבי הכאמד"ט בטבלה. ג. מקרא מפה: לימוד המושג ייאוש וסיעור מוחות. ד. צועדים
המשך קריאה
יחידה 1: הקדמה לפרק אלו מציאות מערך שיעור מוצע זמן הוראה מומלץ: שיעור אחד א. פתיחה: סיפור על הארנק שנמצא ודיון או סיפור אחד מהמקרים שפורסמו ברשת (כמו בקישור המובא בהמשך, להשמיע מדקה 9:45 עד סוף הדיווח על הניסוי). ב. מבוא: מיקום העיסוק במצווה בתוך
המשך קריאה
מבנה יחידה במדריך למורה בכל יחידה במדריך למורה ישנם ארבעה חלקים: תוכן: בחלק זה יופיע הסבר המשנה בקצרה, מבט כללי על המשנה, פירוט נקודות המחלוקת עם יש, דגשים חשובים וקישורים לקריאה נוספת. מבנה המשנה: בחלק זה יהיה התרשים של המשנה (אם יש) והדרכה כיצד להנחות
המשך קריאה
נקודות מרכזיות בשימוש בחוברת פתיחת השיעור: מומלץ שהפתיחה תכלול בתוכה סיפור, דוגמה או הפעלה שמעוררות את עניין התלמידים ללימוד במשנה (הצעות לכל יחידה במדריך). מתוך כך יש ללמד את מושגי התוכן המרכזיים שבהם תלויה ההבנה של המשנה (אם יש כאלה ביחידה זו), ולהתמודד עם מבנה
המשך קריאה
מבנה החוברת החוברת מזמינה את התלמידים (והמורים) לצאת למסע בשבילי המשנה בהדרכה של מדריך טיולי-משנה נחמד ושלטי עץ שמסייעים בדרך. המסע הוא תהליך אחד שבו השלבים קשורים זה בזה ויחד יוצרים את הלימוד בשלמותו. היחידות בנויות לפי מבנה קבוע עם גמישות בהתאם למשנה, ומורכב מהחלקים
המשך קריאה
שיטת הלימוד חוברת זו מהווה המשך לחוברות "משניות בהירות – אוהבים ללמוד משנה" של כיתות היסוד, וניתנת גם להילמד ללא רקע קודם. שיטת הלימוד כוללת בתוכה לימוד תוכן המשנה על ידי שימוש במיומנויות ללמידת משנה, יחד עם דיון בערכים ובמשמעויות הנובעים מתוך המשנה והמקורות הנלווים.
המשך קריאה
הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן מיוחד, כמעט חג. "כחולו של מועד" קורא לו הרמב"ן בפרשתנו (ויקרא כ"ג, לו): "וציווה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני
המשך קריאה
סיכום ההלכות – פסח שחל בשבת: מוצאי שבת הגדול – לדעת המשנה ברורה אומרים 'ויהי נועם', אך לדעת לוח ארץ ישראל ושו"ת ציץ אליעזר אין אומרים, וכך המנהג. הכנות לליל הסדר – יש להכין מי מלח לפני שבת. אם לא הכינו, אפשר להכין בשבת
המשך קריאה
דבר תורה לפרשת תזריע – ראש חודש ניסן ברכת האילנות הגמרא (ברכות מג ע"ב) אומרת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך ברכת האילנות: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות
המשך קריאה
פרשת שמיני – פרה מדוע דווקא פרה אדומה? לפני שנים רבות התבקש מו"ר הרב עמיטל זצ"ל להשתתף בשבת של תנועת "גשר", ובשבת הזאת היו דתיים וחילוניים. השבת הייתה מרוממת מאוד, ובסופה קמה נערה אחת ואמרה: "החלטתי לחזור בתשובה. מה המצווה הראשונה שעליי לקיים?". אם היו
המשך קריאה
מהו טעמה של מצוות משלוח מנות? שני טעמים מרכזיים ניתנו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא): נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא. כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אדם לקיים את
המשך קריאה
זמן הקריאה כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט ע"א) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל – פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל ימי הגאולה שמתחילים בו,
המשך קריאה
התורה מחברת את השבת והמשכן. התורה מזכירה את השבת בקצרה – יחד עם שאר המועדים – לאחר חטא העגל, אך מרחיבה עליה בתחילת פרשת ויקהל, בציווי על עשיית המשכן (שמות ל"ה, א-ג – בהתחלת עשיית המשכן): (א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר
המשך קריאה
מה יעשה אדם שלא שמע מילה מהמגילה? קריאת המגילה בעל פה המשנה במסכת מגילה (יז.) אומרת, שמי שקורא את המגילה בעל פה לא יוצא ידי חובתו. הגמרא (יח.) אומרת שהמקור לכך הוא הפסוק "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שמות יז, יד), שממנו משמע שזכירה נעשית מתוך
המשך קריאה
עיקר פרשתנו עוסק בכהנים – בגדי הכהונה והכנת הכהנים לעבודתם. הגמרא בנדרים (לה ע"ב ובקידושין כג ע"ב) מתלבטת אם הכהנים הם שליחים של עם ישראל – 'שלוחי דידן', או שליחים של הקב"ה – 'שלוחי דרחמנא'. מה משמעות ההתלבטות הזאת? לכאורה, מאן דאמר 'שלוחי דידן' סבור
המשך קריאה
הפרשה פותחת בתרומות של עם ישראל למשכן. ישנו קושי מפורסם בפסוק הראשון: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". לכאורה היה צריך להיות כתוב "ויתנו" לי תרומה? האבן עזרא מסביר, ש"ויקחו" יכול להתפרש גם כנתינה. הוא
המשך קריאה
הגמרא בתענית כט. אומרת: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה… רש"י מבאר: משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח. לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים,
המשך קריאה
האם המצווה נוהגת כיום? דבר מפורסם הוא, שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר, שהרמב"ם השמיט אותה משום שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות. יותר מכך: הגמרא
המשך קריאה
לתיאום שיעורים, שלחו לנו מייל: office@halachaveoraha.sulamot.org
פסח שבת למה מצה? ארבע כוסות פסח שחל בשבת פסח שחל בשבת 2 הסדר של ליל הסדר/ בהלכה ובמחשבה המבנה הנסתר של ההגדה חימום אוכל בשבת שמיטה חברה מדריך שמיטה מעשי למטייל ערכי שנת השמיטה, וכיצד להמיר אותם לחברה המודרנית? הלכה פוגשת מודרנה/ שמיטה לשון
המשך קריאה
שאלה נשאלתי על ידי עמותת 'אקים', ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים. 80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת
המשך קריאה
בסוף פרשת השבוע שלנו התורה מספרת על עלייתם של משה, אהרן, נדב ואביהוא, ומשלחת נציגי העם אל ראש ההר, מקום משכנו של ה': "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְאֶל אֲצִילֵי
המשך קריאה
פרשת יתרו וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם... וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם, וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ: כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם
המשך קריאה
טיולים שאלה כיצד יתכן שמותר לצאת לטיול? הרי בטיולים רבים עשויה להיות סכנה יותר מאשר אם נישאר בבית! תשובה שומר פתאים ה' בכמה מקומות בגמרא (נדה לא.; יבמות יב:; יבמות עב:; עבודה זרה ל:) מופיע הכלל: "שומר פתאים ה' ". דהיינו, מותר לקחת סיכונים שרוב
המשך קריאה
שיעורו של הרב עדו רכניץ במרכז האקדמי לב, במסגרת קורס שנתי על ענייני תורה ומדינה. השיעור עוסק בעינוי חשודים בפשע על פי ההלכה בעקבות פרשת דומא. עינוי חשודים במשפט העברי מקורות
פרשתנו מספרת על פרעה והמצרים המקבלים את המכה הראשונה, מכת הדם. לכאורה, משה היה יכול להסתפק במכת הדם. אילו היה אומר לפרעה: 'אינני מפסיק את המכה עד שתשחרר את בני ישראל' ולא היה סומך על הבטחות פרעה, אין ספק כי לבסוף פרעה היה נשבר ומשחררם.
המשך קריאה
ברכת הילדים בפרשת השבוע אנו קוראים את ברכת הכהנים. רבים נוהגים לברך את ילדיהם בברכה זו בליל שבת לפני הקידוש. הברכה נפתחת במילים "יְשִׂמְךָ א-להים כאפרים וכמנשה" (בראשית מח, כ) - לבן, או "יְשִׂימֵך א-להים כשרה, רבקה, רחל ולאה" - לבת, וממשיכה בפסוקי ברכת הכהנים
המשך קריאה
ותרא אותו כי טוב הוא ביחס למשה רבנו התורה אומרת כך (שמות ב', ב): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: מה פירוש הביטוי "כי טוב הוא"? האבן עזרא מסביר בפשטות שמדובר בילד יפה. חז"ל במסכת סוטה (יב.) נותנים לכך כמה פירושים אחרים:
המשך קריאה
גדולתו של יוסף סוף-סוף המשפחה מתאחדת. יעקב ובניו מגיעים למצרים. היינו מצפים שכעת, לאחר עשרים ושתיים שנה שבהן יוסף לא ראה את יעקב, יגורו שניהם יחדיו. מן הסתם, יוסף יכניס את יעקב לארמון ויבנה לו שם בית נאה, כך שיחיה בתנאים נוחים ויגור בקרבת בנו
המשך קריאה
יוסף מגיע למצרים. בהיותו בבית פוטיפר, מנסה אשת פוטיפר לפתות אותו. מה הציל אותו מן החטא? חז"ל אומרים שדמות דיוקנו של אביו נזדמנה לו. מכאן רואים עד כמה משפיעה דמות אב או אם והזיכרונות שיש לילדם מהם; מה רבים הכוח והעוצמה שאב ואם יכולים לתת
המשך קריאה
סיפור נפלא שמלמד אותנו למה חג החנוכה מסומן כחגו של "נס פך השמן" ולא חג על שם ניצחון המכבים במלחמה... היכנסו עכשיו! >> דבר תורה לחנוכה 7
היכן יש להדליק נרות חנוכה בבית משותף? (משפחה, שותפים וכו') לעיון במאמר המלא. לחצו כאן! >> דבר תורה לחנוכה 3
הדלקת נרות חנוכה באירועים: לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה 2
בתחילת פרשת ויצא התורה מתארת את יעקב המרים את האבן מעל פי הבאר (בראשית כ"ט): (א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: (ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל
המשך קריאה
המפגש: מדוע אנו מתפללים? רבותינו נתנו טעמים רבים לכך, ואין כאן המקום לפרטם. נציין רק טעם אחד שעולה מדברי הרמב"ן (סוף פרשת בא), הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ג, פרק לו) והמהר"ל (נתיב העבודה, פרק ג'). נראה את דברי המהר"ל: העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה...
המשך קריאה
לימוד ועיון במהותה של מצוות נר חנוכה לעיון במאמר המלא, לחץ כאן >> דבר תורה לחנוכה
לקראת סיום הפרשה, התורה מספרת על יצחק המביא את רבקה אל אוהל שרה (בראשית כ"ד, סז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ: רש"י מבאר: האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל
המשך קריאה
עד כה אין הכתוב מגלה במפורש מדוע בחר הקב"ה באברהם. בפרשה שלנו, הקב"ה מסביר לראשונה, מדוע הוא משתף דווקא את אברהם בענישת סדום (י"ח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל־אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר
המשך קריאה
התורה מפתיעה אותנו בפתיחת הפרשה, כאשר פתאום אברהם אבינו מקבל שליחות מיוחדת ללא הסבר מקדים: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית י"ב, א). לגבי נח, למשל,
המשך קריאה
יחידה 2: ראש השנה פרק א משנה ב ארבעה הפרקים שבהם העולם נידון אנו מציינים את ראש השנה כיום הדין. המשנה מרחיבה גם את הנושא הזה: יש זמנים נוספים בשנה שבהם נידונים, בכל זמן על תחום אחר. משך הוראה מומלץ: שיעור אחד מטרות
המשך קריאה
יחידה 1: ראש השנה פרק א משנה א ארבעה ראשי שנים משנה זו עוסקת בארבעה ראשי שנים בתאריכים שונים לאורך השנה. ראשית נלמדת הגדרה רחבה יותר למושג 'ראש השנה', ולאחר מכן בפירוט על כל אחד מראשי השנים. יש במשנה זו מושגים הלכתיים רבים, שחלק גדול
המשך קריאה
הקשת בפרשתנו מסופר, על הקשת שקבע הקב"ה כברית בינו לבין העולם, המסמלת שהקב"ה לא יביא יותר מבול לעולם: והקימותי את בריתי אתכם… זאת אות הברית אשר אני נותן ביני ובינכם… לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן, וניתה לאות ברית ביני ובין הארץ… ונראתה הקשת בענן,
המשך קריאה
פרק א' ופרק ב' בספר בראשית שונים מאוד זה מזה. בפרק א' האדם נברא בסוף. כל העולם נברא עבורו, ורק כאשר הכל מוכן נברא האדם. לעומת זאת בפרק ב' האדם נברא ואחריו העצים והחיות. להלן מספר הבדלים: פרק א' פרק ב' העולם נברא תחילה, ואח"כ
המשך קריאה
הברייתא בסוכה מו. אומרת: "נכנס לישב בה אומר: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". הראשונים נחלקו מתי מברך, ומהי משמעות המילה 'לישב'. הרמב"ם (הלכות סוכה, פ"ו הי"ב) הבין שהכוונה לישיבה ממש, ולכן כתב שיש לקדש מעומד ולברך 'לישב' עדיין בעמידה, ואחר כך לשבת, ובכך לקיים
המשך קריאה
סדר העבודה של יום הכיפורים מורכב מחמש עשרה בהמות הקריבות בו ומגוון רחב של פעולות הנעשות במהלכו. משום כך, קל לצאת אחרי אמירת "סדר העבודה" במוסף של יום הכיפורים עם תחושה של בלבול וסחרור קל. במאמר קצר זה לא נתמקד בסידור טכני של התהליכים השונים,
המשך קריאה
באכילת הסימנים נעשית פעולה הדומה לאיסור ניחוש מן התורה, אולם יש הבדל מהותי בין הדברים ממנו ניתן להשליך על ראש השנה בפרט ועל החיים בכלל... מדוע אוכלים את הסימנים? האם סימני ראש השנה אינם אלא ניחוש? בראש השנה אנו אוכלים סימנים לסימן טוב: תמר, תפוח
המשך קריאה
תשובה – מצווה קלה או קשה? כתוב בתורה בפרשת ניצבים כך (דברים ל', יא-יד): (יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: (יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג) וְלֹא
המשך קריאה
**מדוע קיים איסור ריבית?** בפרשתנו, פרשת כי תצא, קוראים אנו על איסור ריבית: לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ. מדוע יש איסור ריבית דווקא בהלוואה? אם אדם מוכר לאדם מסוים חפץ, הוא רשאי להעלות את המחיר, ואם שני הצדדים
המשך קריאה
בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים י"ח, יג): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: מה משמעה של תמימות זו? ציווי זה הוא בודאי ציווי מרכזי ומשמעותי, שהרי גם אברהם נצטווה "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז, א). הפסוקים הבאים מדברים על קוסמים
המשך קריאה
אם מתבוננים במקורות המשנה והגמרא ניתן לראות, שככל שהשנים עוברות, ישנן יותר חומרות ביחס לשלושת השבועות ותשעת הימים. מדוע? נראה שיש לכך סיבה מיוחדת וחשובה. בשלחן ערוך (ק"פ, ה) כתב שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום-טוב. מדוע מכסים את
המשך קריאה
המשנה בתענית כו: אומרת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבס...". כלומר שבשבוע שחל בו תשעה באב ישנו איסור תספורת וכיבוס. בשו"ע (או"ח, תקנ"א, ג) פסק שאין ללבוש אפילו בגד שכובס לפני שבוע זה. הרמ"א הסכים לכך, והוסיף
המשך קריאה
רגילים אנו שהלכות אבלות על החורבן קיימים בשלושת השבועות או בתשעת הימים, אבל ישנן הלכות רבות שנתקנו גם במהלך השנה. השו"ע בסימן א' (ג) כותב: ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. דין זה נאמר בפתיחה לשולחן ערוך. זו הלכה יום
המשך קריאה
במשנה (תענית, פ"ד, ו-ז) בתענית מצאנו שחמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז וחמישה דברים אירעו בתשעה באב. למרות זאת, דין תשעה באב חמור יותר ועליו נאמרו במשנה כמה איסורים מיוחדים: חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב... בתשעה באב נגזר על
המשך קריאה
ראינו טעם אחד לאמירת פסוקי דזמרה – כאמירת השבח בתחילת התפילה. טעם שני ניתן למצוא בדברי הטור (סימן צ"ג) על פי התוספות בברכות לא. (ד"ה רבנן): "ותניא: אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ודברים בטלים... אלא מתוך שמחה. ולכך נהגו לומר
המשך קריאה
האם אנחנו מוכנים לספירת העומר ולחג השבועות, אך גם לקבלת התורה שלנו ביום-יום מחדש? רמת הגולן, חטיבה 188 (הידועה לתהילה!), פלוגת אלון. אלון בסופה. סיימנו טירונות ובית ספר לשריון, והגענו לצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה). בצמ"פ יש צדדים קשים יותר אף מן הטירונות. שעות שינה מינימליות
המשך קריאה
מי שהיה ער בליל שבועות – האם יברך ברכות השחר? מנהג העולם או הנאת האדם? נחלקו ראשונים על מה נתקנו ברכות השחר. לדעת הרמב"ם (הלכות תפילה, פ"ז הלכות ז-ט), ברכות השחר נתקנו על הנאת האדם, ואם אינו נהנה - אינו מברך. לכן, אין אין לומר
המשך קריאה
שאלה זו מעשית בעיקר כאשר יום טוב חל לאחר השבת או לפני השבת, וכך רצף של ימים ללא מקלחת רחצה ביום טוב: אשכנזים: בדוד שמש – ניתן לרחוץ כרגיל, ואפילו כל גופו בחמין. ויש המקפידים לרחוץ במים פושרים בלבד. במים שחוממו בבוילר, וכיבו את הבוילר לפני
המשך קריאה
תזכורות: להכין נר נשמה לפני שבת סעודה שלישית מוקדמת – כדאי אפילו לפצל את הסעודה על ידי מנחה (בשעה 1:15) ולאכול אחר כך מנה אחרונה (ועדיף ליטול ידיים שוב, וכך לאכול סעודה שלישית עם לחם). שינה בשבת זו: מותר לישון בשבת גם אם מטרתו היא
המשך קריאה
הגמ' בשבת פח. אומרת שכפה הקב"ה את קבלת התורה על עם ישראל "כפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית". הקושי שבדרשה זו: דווקא הפשט הוא הפוך ממש. עם ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ואם כך מה היה הצורך בכפייה? (תוס' שם, ד"ה כפה). המהר"ל נותן
המשך קריאה
השנה יום העצמאות נחגג בד' באייר. מתי אם כן אומרים הלל? ומתי מתגלחים? השנה חל ה' באייר ביום שישי, כפי שהיה בהקמת המדינה. למרות זאת, כיוון שציון יום העצמאות ביום שישי עלול לגרום לחילול שבת המוני, הוחלט כבר בשנותיה הראשונות של המדינה שאם יום
המשך קריאה
תקציר שאלה: בהיותי מבקר חיילים בגבול עזה, ניגש אלי חייל שזה עתה יצא מתוך עזה. החייל נראה כחוש ועייף. מתברר שהוא היה שבוע וחצי בתוך הטנק, ולא יצא ממנו. שאלתו של החייל: האם יכול להתפלל בתוך הטנק, שהרי גם עשיית הצרכים נעשית בתוך הטנק (בתוך
המשך קריאה
איסור לשון הרע קיים, כמובן, גם בצבא. לכן, באופן כללי צריך להיזהר שלא לומר דברים רעים על פלוני, גם אם הם נכונים. לשון הרע לשם מניעת נזק אמנם, לעתים ישנו היתר לאמירת לשון הרע, כאשר המטרה היא מניעת נזק. מקור הדברים הוא בגמרא בשבועות לט:
המשך קריאה
שאלה: אנחנו היינו כמה ימים ברמאללה, והוציאו כמה מאתנו להפסקה לכמה ימים בבסיס. לפני שבת, הודיעו לנו שנצטרך במהלך השבת לעשות טיפולים בטנק. הטנק המדובר היה ממילא מושבת, וגם לאחר הטיפולים לא ניתן היה להשתמש בו מיידית. לאור זאת, ביקשתי לחזור לרמאללה ולהתחלף עם מישהו אחר (למרות שיש לדון
המשך קריאה
תקציר שאלה : נשאלתי על ידי חייל שהיה בכוננות בגבול עזה, כיצד ינהג אם יצטרך להיכנס בשבת עצמה לתוך עזה. האם יכול לקחת עמו את התפילין, כדי שיוכל לקיים מצוות הנחת תפילין בימי החול? תשובה: היוצא ללחימה, וחושש להשאיר את התפילין, או מחשש שמא ייעלמו אחר
המשך קריאה
תקציר שאלה: האם מותר לחייל לחוזר הביתה כשיש חשש שיוקפץ בשבת ? תשובה: מותר לחייל לצאת הביתה לשבת, למרות שייתכן שיוקפץ בחזרה לבסיס במהלך השבת. תשובה מפורטת הגמרא בשבת יט. דנה באדם הנוסע בספינה לפני שבת ועל-ידי כך עשוי להגיע למצב שבו הספינה
המשך קריאה
תקציר שאלה (מבצע חומת מגן): חיילים במבצע 'חומת מגן', האם ניתן לקחת שלל במלחמה. חלק מן החיילים הדגישו, שאין מדובר בשלל פרטי של אזרחים, אלא בשלל של המחבלים עצמם - כלומר, של יחידות החבלה של אויבינו. כמו-כן, חלק מן השלל אמור להיהרס בכל מקרה ע"י
המשך קריאה
טיפול בטנק בשבת לקיחת שלל ממחבלים האם מותר לחייל לחזור הביתה כיש חשש שיוקפץ בשבת האם ניתן לטלטל תפילין בשבת כשיוצאים ללחימה תפילה לחיילים הסוגרים בטנק
השנה חל יום טוב ראשון של פסח בשבת. האם יש הלכות מיוחדות לפסח ולשבתות שסמוכות לו? אמירת 'ויהי נועם' במוצאי שבת הגדול הטור (תצה) כותב, שאומרים 'ויהי נועם' במוצאי שבת כאשר יש אחריו ששה ימי חול, ולא כאשר אחד הימים הוא יום. לפי
המשך קריאה
הקרבת הפסח לשמו המושג של מעשה לשמו הוא מושג מופשט, כאשר המובן של לשמו בקרבנות שונה מהמושג של לשמה במצוות אחרות, ובכל זאת חשוב לקרב את התלמידים אל המשמעות של כוונה ומחשבת הלב. משך הוראה מומלץ: שיעור אחד מטרות הישג מושגי תוכן: התלמיד יבין
המשך קריאה
חלק זה של פרק ה כולל משניות תיאוריות שמתארות את סדר הקרבת קרבן הפסח. בעזרת האיורים המעטרים את היחידות ודברי הדמויות אנו מנסים להעביר את האווירה המיוחדת ששרתה בזמן הקרבת הקרבן. כדאי לנסות במהלך הלימוד להעביר את עוצמת המאורע. אפשר לצפות בתמונות של מכון
המשך קריאה
בפינה הקודמת ביררנו את יסוד חובת שתיית ארבע כוסות בליל הסדר, ואת כמות היין שצריך לשתות בכל כוס. כעת נבחן כמה שאלות נוספות הקשורות למצווה זו. האם ניתן לשתות מיץ ענבים? בקידוש שנעשה במשך השנה כולה בשבתות וחגים, אפשר לכתחילה לצאת ידי חובה בשתיית
המשך קריאה
שתיית ארבע כוסות היא תקנה החורזת ומלווה את מהלך ליל הסדר. המשנה (פסחים צט:) אומרת: ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. הגמרא (קח: - קט.) מבארת, שחיוב זה של ארבע כוסות כולל אנשים ונשים, גדולים וקטנים, ומסבירה ששתיית ארבע כוסות נתקנה מפני ששתיית
המשך קריאה
לאחר שפירטנו כאן את העקרונות של הכשרת הכלים, כעת נציין בקצרה את האופן המעשי של הכשרת המטבח לפסח. תנור: בדרך כלל נזהרים שלא להכשיר תנור לפסח, שכן חום התנור אינו מגיע לחום של ליבון חמור, הנדרש בתנור. עם זאת, יש למקילים על מה לסמוך,
המשך קריאה
בימים שלקראת חג הפסח, עם ישראל מתעסק בנקיון הבית ובהכשרת הכלים והמטבח. רבים מן האנשים כיום אינם מכשירים את כלי החמץ על מנת להשתמש בהם בפסח, כי יש להם מערכות כלים מיוחדות לפסח. אולם לעתים מכשירים מעט כלים, ובנוסף מכשירים את המטבח (שיש, כיורים
המשך קריאה
טעימות של שמיטה- פרק שלישי והפעם: "טעימות של שמיטה- קניית פירות וירקות בשמיטה"
טעימות של שמיטה- פרק שני והפעם- "טעימות של שמיטה- קדושה במטבח" צפייה מהנה!
סדרת וידאו חדשה באתר- "טעימות של שמיטה" יוצאת לדרך! אנו נעלה בזמן הקרוב מספר סרטונים קצרים, קלילים ופשוטים מאוד להבנה בנושאים ספציפיים בתחום שנת השמיטה. נשמח לשמוע את דעתכם- על אילו עוד נושאים תרצו ללמוד ולשמוע מהרב רימון? שמיטה ברוכה! מרכז הלכה והוראה והפעם- "טעימות
המשך קריאה
הגמרא (תענית כט.) אומרת: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. רש"י (ד"ה משנכנס) מסביר, שימי חודש אדר "ימי נסים היו לישראל - פורים ופסח". כלומר, השמחה בחודש אדר היא בגלל
המשך קריאה
מצוות זכירת מעשה עמלק התורה מצווה אותנו שלוש מצוות הנוגעות לעמלק (הקדמת הרמב"ם להלכות מלכים): למחות זרעו של עמלק; לזכור מה שעשה עמלק; שלא לשכוח מעשיו הרעים ואריבתו בדרך. מקורם של מצוות הזכירה ואיסור השכחה הוא בפרשת זכור (דברים כה, יז-יט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה
המשך קריאה
נשאלתי על ידי עמותת 'אקים', ירושלים: אנחנו מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית בעזרת גינה טיפולית. הפעילות מסייעת להם בהירגעות, משפרת את המיומנויות המוטוריות שלהם ותורמת לתחושת ההצלחה שלהם כאשר הם רואים את הגידולים ששתלו מתפתחים. 80% משטח הגינה הטיפולית מלא במיכלי פלסטיק עם קיבולת של
המשך קריאה
פרק ג משנה ב (יחידה 27) נזק בשטח ציבורי מחפץ שהונח שם ברשות מדריך למורה משנה זו עוסקת ביצירת נזק במרחב הציבורי. ברישא של המשנה אנו נתקלים באדם שיצר נזק מתפשט בתוך רה"ר ואילו בסיפא מדובר בנזק שהתפשט מרשות היחיד לרשות הרבים. זמן הוראה מומלץ:
המשך קריאה
יסודות איסור סחיטה בשבת אפשרות השימוש במגבונים לחים בשבת צריכה להיבחן לאור יסודות איסור סחיטה בשבת ודיניו השונים. איסור זה אינו מוצג בצורה ברורה ומסודרת, אך מקורות שונים מצביעים בבירור על כך שבמקרים רבים סחיטה בשבת אסורה מן התורה. המשנה בשבת (קמז.) קבעה שלטובל
המשך קריאה
פרק י משנה ד (יחידה 20) מצוות סיפור יציאת מצרים "והגדת לבנך" מדריך למורה חלק הארי של הפרק - המשנה הזאת והמשנה הבאה (שתי משניות ארוכות ומפורטות) עוסקות בסיפור יציאת מצרים. לימוד איכותי של המשניות הללו יבאר לתלמידים 'מה קורה' בהגדה של פסח, במה היא
המשך קריאה
פרק י משנה ג (יחידה 19) המאכלים המיוחדים בליל הסדר מדריך למורה המשנה עוסקת במאכלים המובאים לשולחן בליל הסדר, היא מונה אותם בתמציתיות. זמן הוראה מומלץ: בין שיעור אחד לשני שיעורים, תלוי בידע הקודם של התלמידים. מטרות הישג מבנה: התלמיד יזהה את המבנה הכרונולוגי
המשך קריאה
פרק י משנה ב (יחידה 18) כוס ראשונה מארבע כוסות מדריך למורה משנתנו עוסקת בקידוש הפותח את הליל הסדר, שבו שותים את הכוס הראשונה מארבע כוסות. זמן הוראה מומלץ: שיעור אחד. מטרות הישג מבנה: התלמיד יארגן את המשנה לפי רכיבי הכאמד"ט. הישג מבנה: התלמיד
המשך קריאה
פרק י משנה א (יחידה 17) העני בליל הסדר מדריך למורה משנה זו הפותחת את הפרק ערבי פסחים עוסקת בעיקר בדברים שהקהילה צריכה לדאוג לעניים שבתוכה. משך הוראה מומלץ: שיעור אחד. מטרות הישג מבנה: התלמיד יארגן את המשנה בתרשים לפי רכיבי הכאמד"ט. הישג מושגי
המשך קריאה
שאלה השתילה נעשית בחממות עם גג פוליקרבנאט, אטום לגמרי. הריצוף: אדמה, כורכר, רשת, בטון. השתילה היא על עמדת שתילה בגובה 90 ס"מ, ונעשית בצורה אוטומטית על ידי מכונה. לאחר מכן יוצא המגש שבו השתילים באופן אוטוטמי לחממה חיצונית. בחממה החיצונית יש גג שעשוי מפלסטיק
המשך קריאה
יחידה זו יש ללמד בכיתות שזו להן הפעם הראשונה שהן לומדות בשיטה ההישגים. בחוברת לתלמיד היא מופיעה בפתיחה לחוברת, תחת הכותרת כאמד"ט. כאמד"ט הוא כלי שפותח עבור הבנת מבנה משנה הלכתית, מה שמסייע ואף חיוני להבנת המשנה. הרעיון הוא לתת להם כלי טכני זה
המשך קריאה
שמחה בין אחים הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה לאחר הקב"ה הטיל על משה את משימת המנהיגות הוא אומר לו שאהרן יוצא לקראתו, ומוסיף: "וראך ושמח בלבו" (שמות ד', יד).
המשך קריאה
חיבור אמיתי הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה בסיום הפרשה, שהוא גם סיומו של ספר בראשית, יוסף אומר לאחיו שארץ מצרים היא מקום זמני. הוא מברך אותם שהקב"ה יסייע
המשך קריאה
תפילה הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה יעקב יוצא מבאר שבע לחרן, והתורה משתפת אותנו בתיאור חסר ביאור "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ". באיזה מקום פגע יעקב?
המשך קריאה
משמעות ברכות יעקב הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה מהי המשמעות של ברכת יצחק? מהי הסיבה שחשוב כל כך לילדים לקבל את הברכות מיצחק? מדוע יצחק איננו מתכנן מראש לברך
המשך קריאה
שלמות או נפילות הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה פרק א' ופרק ב' בספר בראשית שונים מאוד זה מזה. בפרק א' האדם נברא בסוף. כל העולם נברא עבורו, ורק כאשר
המשך קריאה
התשובה-ההתחדשות בעולם/ הרב יוסף צבי רימון בפרשת ניצבים אנו קוראים על מצוות התשובה: 'והשבות אל לבבך' (ל', א), 'ושבת עד ה' א-לקיך' (עיין רמב"ן שם). בדרך כלל, רגילים אנשים לראות את התשובה כדבר המתאים לחוטאים, לאנשים שסרו מן הדרך הישרה וכעת צריכים תיקון. הרב
המשך קריאה
הכל מתוכנן הרב יוסף צבי רימון בפרשיית מקרא ביכורים (דברים כ"ו) ישנה מילה מנחה החוזרת שבע פעמים – השורש 'נת"ן': (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ…
המשך קריאה
תהיה עם ה' א-לקיך/ הרב יוסף צבי רימון בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים י"ח, יג): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ: מה משמעה של תמימות זו? ציווי זה הוא בודאי ציווי מרכזי ומשמעותי, שהרי גם אברהם נצטווה "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז,
המשך קריאה
פרשת פנחס יוני 28, 2013 בס"ד מניין שבנות צלפחד היו צדיקות? בפרשתנו מובאת טענת בנות צלפחד (במדבר כ"ז): (א) וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… (ב) וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל־הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל־מוֹעֵד לֵאמֹר: (ג) אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר… וּבָנִים לֹא־הָיוּ לוֹ: (ד) לָמָּה יִגָּרַע
המשך קריאה
כיצד אומרים תפילה של בלעם הרשע? הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה תפילת "מה טובו" פותחת את כניסתנו לבית הכנסת. כך אנו נוהגים, שמיד בכניסתנו לבית הכנסת אנו אומרים
המשך קריאה
מחלוקת ואחדות פרשת קרח – פרשת המחלוקת, צריכה להזהיר אותנו לחפש את הדרך הנכונה למבנה של קבוצה, למבנה של קהילה, למבנה של קהילה. הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש
המשך קריאה
האם משה שבר את הלוחות? הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה בפרשתנו, קוראים אנו על משה השובר את הלוחות (שמות ל"ב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת
המשך קריאה
האיסור להזיק ממון חבירו הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה פרשת משפטים (שמות, כ"א, כח – כ"ב, ה) מביאה את חיובי התשלומים במקרה של פגיעה בממון חבירו, אולם, לא
המשך קריאה
כיצד הגענו למ"ט שערי טומאה? הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה במספר מקומות מתארים חז"ל את הירידה הרוחנית הגדולה של עם ישראל במצרים. חז"ל אומרים שעם ישראל הגיע במצרים
המשך קריאה